התפיסות הישראליות לאחר קריסת המשטר הסורי: הזדמנויות עולות על סיכונים

קריסת המשטר הסורי יצרה שינוי אסטרטגי באזור, שהיווה הזדמנות לישות לחזק את תוכניותיה ההתפשטותיות ואינטרסיה, מול אתגרים המחייבים היערכות לשינויים אזוריים אפשריים נוספים. בעקבות זאת, התרבו הערכות ותסריטים ישראליים שהתייחסו לאירוע כהזדמנות היסטורית שיש לנצל באופן התואם את השאיפות האמריקניות-ישראליות, בשל החשיבות הרבה שמייחסות לכך שתי המדינות ביצירת סביבת תמיכה נוחה למימוש תוכניות השליטה באזור, בעיקר בשלבים הרגישים הנוכחיים לאחר קרב "מבול" והמלחמה בלבנון. נתניהו הדגיש את תרומתה המרכזית של ישראל בנפילת ציר ההתנגדות באמצעות התקיפות הצבאיות שהובילה.

שליטת המורדים עשויה לנתק את צירי הקרקע והאוויר המחברים בין איראן, סוריה ולבנון. הפסקת השיקום הצבאי של חזבאללה, אשר ייאלץ להתמקד באיום הסוני מסוריה ובהגנה עצמית פנימית. גובר הסיכוי שההסכם שנחתם עם לבנון ירסן את חזבאללה בטווח הארוך, תוך מתן חופש פעולה רחב יותר לישות. חשיפת חולשת ציר ההתנגדות לאחר שאיראן ורוסיה נמנעו מלסייע למשטר הסורי, מה שמוביל לתפיסת בגידה מצד בעלי בריתו. חופש פעולה מלא לישות בסוריה, שתוכל להשמיד כל איום פוטנציאלי. יצירת תנאים מיטביים לממשל טראמפ לפעול לעיצוב האזור לפי אינטרסים מערביים. בהיעדר גוף שלטוני יציב בסוריה, אין גורם שידרוש מהמועצה לביטחון לפרוס כוחות בינלאומיים או להוציא את כוחות הישות מהאזור. הסכם הפרדת הכוחות איבד מתוקפו עם קריסת הרפובליקה הערבית הסורית. סיום המלחמה בעזה יאפשר "ניקוי השולחן" לפני תחילת כהונתו של טראמפ והתמקדות באיום האיראני.

חיזוק ההגנות בגבול סוריה ומניעת השתלטות גורמים ג'יהאדיים על יכולות צבאיות מתקדמות נתפסים כמהלכים הכרחיים. במקביל, נדרשת תקיפת והשמדת נשק כימי ומערכות הגנה אווירית של המשטר הסורי. יש לקבוע "כללי משחק" עם השכנים החדשים ולחזק יחסי "שכנות טובה" עם קבוצות סוניות וגורמים מתונים בסוריה, בראשם העדה הדרוזית והכורדים. תמיכה בירדן לשמירה על יציבותה ושמירה על גבולותיה מפני הברחות נשק לגדה המערבית נחשבת לאינטרס חיוני. על טראמפ להבין שהלחץ הכלכלי על איראן לא יצליח ללא איום צבאי אמין. קידום נורמליזציה אזורית והתאמת המבנה האזורי לאינטרסים ישראליים-אמריקניים הוא יעד מרכזי. עם זאת, יש להימנע מהתלהבות מוגזמת שתגרום לשאננות; אין בסוריה הנוכחית תקווה לפוליטיקה ליברלית או לחברה אזרחית. חיזוק נוכחות צבאית באזורי מפתח בגבול הסורי ברמת הגולן נתפס כהכרחי.

תפיסת שטחים סוריים ברמת הגולן לחיזוק ההגנה והבטחת שהאזור המפורז יישאר נקי מכוחות צבא מהווה אסטרטגיה מרכזית. כמו כן, קיים עידוד למבנה פדרטיבי או קונפדרטיבי: כורדים בצפון בחסות ארה"ב, סונים בצפון-מערב בחסות טורקיה, עלווים בחוף בחסות רוסיה, ודרוזים בדרום בשיתוף ירדן. הטענה היא שהתקיפות בסוריה נועדו להגן על ביטחון הישות בפני תרחישים קיצוניים, והמסר הוא שלא יינתן סיכוי חדש לאיומים מגבולות הישות.

בין התרחישים האפשריים: התייצבות שלטון המורדים עם תמיכה בינלאומית ושיקום המדינה, או התדרדרות למלחמת אזרחים ממושכת, בה קבוצות מורדים משתלטות על אמצעי לחימה של הצבא הסורי, דבר שיוביל לקריסת כוחות המורדים ולעליית מדינה קיצונית המאיימת על היציבות האזורית.