נתניהו מנצל את נפילת המשטר הסורי

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אינו מחמיץ הזדמנות לנצל אירועים משמעותיים כדי לנסות ולחזק את מעמדו הפוליטי, במיוחד בתקופה שבה הוא מתמודד עם לחצים גוברים: משפטי שחיתות, בעיות בגיוס לצה"ל, תקציב המדינה, ותמיכה בנתניהו שנשחקה בתוך מדינת ישראל.

נפילת משטרו של בשאר אל-אסד בסוריה הייתה עבור נתניהו הזדמנות נדירה לקדם את מטרותיו ולהציג הישגים טקטיים. הוא מיהר לטעון כי מדובר באירוע היסטורי שמשקף הצלחות ישראליות במאבק נגד איראן וחיזבאללה, שעמדו מאחורי המשטר הסורי. בנאום שנשא בגבול עם סוריה, הציג נתניהו את הנפילה כהזדמנות לחזק את הביטחון של ישראל, תוך כדי יצירת עובדות בשטח – השתלטות על האזור המפורז בגולן והכרזתו על קריסת הסכם הפרדת הכוחות מ-1974.

במהלך נאומו, נתניהו הדגיש את עמדת ישראל כגורם שדוחף לשינויים היסטוריים באזור. הוא הבהיר שישראל לא תאפשר כוחות עוינים להתבסס בגבולה עם סוריה, תוך ניצול ההזדמנות להציג את מעורבותה ההומניטרית בסיוע לפליטים סורים שנפגעו במלחמה. הוא גם הדגיש את הקשר עם מיעוטים בסוריה, כגון הדרוזים, הכורדים והנוצרים, שהביעו עניין בשיתוף פעולה עם ישראל.

מטרותיו של נתניהו בנאום זה:

1. מסר לסוריה ולגורמים החמושים בגבול:
   ישראל אינה מוכנה לקבל נוכחות צבאית בלתי רשמית בגבול. הוא נימק את חיזוק הגבול ואת השתלטות צה"ל על האזור המפורז כנדרש לשמירה על ביטחון המדינה.

2. מסר לפנים הישראלי:
   נתניהו ניסה למצב את עצמו כמנהיג המוביל הצלחות אסטרטגיות ללא מחיר דמים לישראל. הוא התפאר ביכולתו להשיג הישגים משמעותיים בזירה הבינלאומית והאזורית, כמו נפילת אסד, הפרדת חיזבאללה מסוריה, והחלשת הציר האיראני. הוא גם טען כי הצלחתו להרחיב את השליטה בגולן תורמת לביטחון ישראל.

3. אי הכרה בהסכמי 1974:
   נתניהו אותת כי ישראל לא מחויבת עוד להסכמי הפרדת הכוחות, והבטיח להמשיך בתקיפות בסוריה במטרה למנוע העברת נשק מתקדם לגורמי התנגדות.

4. תמיכת הממשלה:
   הוא הדגיש שקיבל תמיכה מלאה משרי ממשלתו לפעולות הצבאיות הנוכחיות, מה שמאפשר לו לגייס לגיטימציה פנימית להמשך מהלכים צבאיים ומדיניים.

5. דחיית ההליך המשפטי:
   באמצעות הצגת "המצב הביטחוני המיוחד", נתניהו פועל לעכב את מועד עדותו בבית המשפט. הוא מקווה לנצל את האירועים בסוריה כמנוף פוליטי לדחוק את הטיפול בתיקיו הפליליים ולהפחית את הלחץ עליו מבית.

נתניהו מציג את ההשתלטות על האזור המפורז כצעד אסטרטגי שתואם את חזונו למזרח תיכון חדש. הוא גם מבהיר שישראל תמשיך לפעול למנוע איום מאזורי הגבול ולהרחיב את השפעתה הביטחונית והמדינית.