09:04 זמן קודס הכבושה
בעקבות קריסת המשטר הסורי, ביצעה ישראל מתקפות אוויריות ומבצעי קרקע בסוריה, תוך מיקוד בפגיעה בתשתיות אסטרטגיות כמו מערכות הגנה אווירית, טילים, מפעלים צבאיים ומחסני נשק. התקיפות, שהוצגו כצעדים למניעת נפילת נשק מתקדם בידי מיליציות חמושות, מהוות חלק מהתוכנית הישראלית לעצב מחדש את המציאות הביטחונית באזור ולכונן "כללי משחק" חדשים מול המשטר החדש בדמשק.
צה"ל הודיע על פריסת כוחות באזור המפורז שבין סוריה לישראל, בהתאם להנחיות ראש הממשלה בנימין נתניהו:
“בהתאם להערכת מצב ולאפשרות חדירה של חמושים לאזור המפורז, פרסנו כוחות במספר נקודות חיוניות.”
הצבא הישראלי החל בפעילות צבאית לכיבוש האזור המפורז שהוגדר בהסכם הפרדת הכוחות משנת 1974. נתניהו הצהיר בעת ביקורו ברמת הגולן:
"קריסת המשטר הסורי היא יום היסטורי במזרח התיכון. לא נאפשר לשום כוח עוין להתבסס בגבולנו."
הכרזתו של נתניהו על ביטול הסכם הפרדת הכוחות עוררה דיון נרחב. ההסכם, שנחתם לאחר מלחמת יום הכיפורים, יצר אזור חיץ באורך 75 ק"מ לאורך הגבול בין ישראל לסוריה. מהלך זה נתפס כצעד אסטרטגי שמטרתו למנוע מעבר נשק לחיזבאללה וליצור מציאות חדשה בסוריה שתשרת את האינטרסים של ישראל.
שר הביטחון יואב גלנט ורמטכ"ל צה"ל הרצי הלוי ביקרו באזור הקרבות בקוניטרה והצהירו על מוכנות לתרחישים שונים. צה"ל חיזק את כוחותיו באזור ותכנן פעולות התקפיות:
"אנו עוקבים אחרי תנועות איראניות ובוחנים את התנהלות הכוחות המקומיים באזור. כל סטייה מהכללים תיתקל בתגובה התקפית שתלווה בהגנה חזקה.”
הפעילות הצבאית של ישראל מהווה מסר ברור לשלטון החדש בדמשק:
"אנו מוכנים לקבל את המשטר החדש, בתנאי שיפעל בהתאם לכללים שישראל קובעת," הדגישו גורמים בצה"ל.
מהלכיה של ישראל בסוריה מבוססים על אסטרטגיה ברורה שנועדה להבטיח את ביטחונה תוך ניצול קריסת המשטר הסורי לעיצוב המצב האזורי. המטרות כוללות ניטור תנועות איראניות, צמצום השפעת חיזבאללה, ומניעת כאוס בגבול הצפוני. המעורבות הצבאית הנוכחית נועדה לשדר מסר של עוצמה לצד נכונות לשיתוף פעולה עם המציאות החדשה באזור.
סופר: אל-חנאדק
