הארץ: נתניהו מתחמק מהחקירות

ראש ממשלת ישראל ממשיך במאמציו הנמרצים להימלט מאחריות לתבוסה הגדולה שהתרחשה ב-7 באוקטובר. עיתון "הארץ" מציין כי "הנרטיב שנתניהו מבקש לקדם ברור: הצבא והשב"כ הם האחראים, הממשלה וראשה הם אנשים גדולים". בנוסף, הוא מדגיש כי "אם ללוין ולנתניהו היו לפני ה-7 באוקטובר כמה סיבות לערער את אמון הציבור בבית המשפט העליון ולשנות את הרכבו, מאז אותו מועד נוסף להם מניע חשוב נוסף".

המאמר:

היה מצופה שזעזוע הכישלון החמור ב-7 באוקטובר יאלץ את ממשלת ישראל להתמקד במלחמה ולהפחית את הנזק שגרמה הממשלה מאז הקמתה, ובעיקר מאז שהחל שר המשפטים יריב לוין בקידום "הרפורמה המשפטית" שלו. עם זאת, גודל הכישלון הוביל לתוצאה הפוכה: הדחף של לוין ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו להמשיך ברפורמה המשפטית רק התעצם. כעת לא די להם באחיזה בשלטון; הם רוצים גם לשלוט בנרטיב של מה שאירע באותו שבת ארורה ומה שהתרחש מאז - מי התעלם מאזהרות, מי כשל בתפקידו, ומי אחראי למחדל.

הנרטיב שנתניהו מבקש לקדם ברור: הצבא והשב"כ הם האחראים. הממשלה וראשה הם "אנשים גדולים". לשם כך נדרשת סדרת מהלכים מורכבים להשתלטות על הנרטיב, ובראשם שליטה במינוי יושב הראש וחברי הוועדה לחקירת האירועים. אם ללוין ולנתניהו היו לפני ה-7 באוקטובר כמה סיבות לערער את אמון הציבור בבית המשפט העליון ולשנות את הרכבו, מאז נוסף להם מניע חשוב במיוחד.

ה"פשרה" שהציע לוין, למנות את השופט יוסף אלרון לנשיא בית המשפט העליון עד לפרישתו בעוד שנה, ולאחר מכן למנות את השופט יצחק עמית, שהוא מתנגד לו, היא תכסיס מלוכלך. לפי שיטת הוותק, עמית אמור להתמנות כעת לנשיא. האם לוין, שמתנגד נחרצות לכך, יקבל את האפשרות שזה יקרה בעוד שנה?

ראינו כמה הרס נגרם במהלך תשעת החודשים מאז החל ההפיכה המשפטית ועד ה-7 באוקטובר. אפשר רק לדמיין כמה נזק יגרום לוין אם יקבל נשיא בית משפט עליון לשנה שלמה. לוין מתכנן גם למנות שופט נוסף לבית המשפט העליון שקרוב אליו, כמו ד"ר אביעד בקשי וד"ר רפי ביטון, שניים ממובילי ההפיכה. מדובר בשינויים שיבטיחו שליטה במינויים בוועדת החקירה הלאומית, במינויים אישיים הנגועים בניגוד עניינים של שופטי בית המשפט העליון, ובהגברת הפוליטיזציה במעוז האחרון של הדמוקרטיה הישראלית המתנדנדת.

הפשרה של לוין אינה פשרה כלל, אלא מתכון להרס בית המשפט העליון - ריסוק המוסד האחרון שנותר בידי הציבור להגן מפני שורת השרים המזיקים והרעיון ההרסני. הממשלה וראשה מתעלמים שוב ושוב מעמדות היועץ המשפטי לממשלה בנושאים הנעים בין מינויים שטחיים לקבלת החלטות בנוגע לסוגיות ביטחוניות שיכולות להוביל למלחמה כוללת, מבלי להתייעץ עם הקבינט הביטחוני, תוך שהם מסתמכים על דעות משפטיות ממזכיר הממשלה יוסי פוקס, שהפך ליועץ משפטי חלופי.

בזמן שנתניהו ושריו מנהלים מלחמת התשה נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ומשאירים את הציבור עם בית המשפט העליון כמוצא אחרון, פועל לוין מבפנים כדי להחליש את המוצא האחרון הזה. זו הרפורמה המשפטית שלהם. הם שואפים לכוח רב יותר ממה שהבוחרים העניקו להם, תוך התעלמות מהנזק וההרס שהם גורמים לאורך הדרך. עכשיו הם רוצים גם להבטיח שהם יהיו אלה שיספרו איך ולמה התרחש ההרס.

מהלכים אלה מטילים אחריות כבדה והיסטורית על שופטי בית המשפט העליון למנוע זאת בכל דרך אפשרית. החלטת השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, המורה ללוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולמנות נשיא בית משפט עליון ושני שופטים נוספים בהרכב הנוכחי, מעידה שגם שופטים המזוהים כשמרנים (וילנר ושטיין) מבינים את הסכנה שבהתנהלות שר המשפטים. עברו ארבע שנים וחצי מאז אמרה נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, השופטת אסתר חיות, כי "שום מעוז לא נפל". דרכו המעוותת של לוין והאסונות שקרו מאז מחייבים את השופטים למנוע את ממשלת הכישלון החמורה ביותר בתולדות ישראל מלגרום לנפילת המעוז האחרון.