מה המשמעות של ניצחון עבור סינוואר?

מדד הניצחון במלחמה עבור יחיא סינוואר, חורג מההפסדים האנושיים, ומבוסס על מספר גורמים: השגת המטרות האסטרטגיות, שליטה בשטח, השפעה כלכלית, פסיכולוגית ומוראלית על הצד התוקף, ושמירה על התמיכה הבינלאומית. בנוסף, ישנה חשיבות ליכולת השיקום אחרי המלחמה.

ההתמודדות הפלסטינית מול העוצמה הכוללת של ישראל מהווה את מושג הניצחון האמיתי החדש, שמבוסס על יכולתה של חמאס ותומכיה להתנגד, להסתגל ולאפשר התמודדות עם האתגרים והלחצים שמטיל צה"ל, תוך שמירה על יכולותיהם הבסיסיות והמשכיותם, אל מול כל הכוח הצבאי והפוליטי של האויב ותומכיו, תוך גרימת אובדן אסטרטגי לאויב מבלי שהשיג את יעדיו.

תוצאות השימוש בעוצמה הכוללת של ישראל:

- המשך המבצעים הצבאיים האיכותיים: למרות אורך המלחמה ועוצמתה הכוללת של ישראל ובעלות בריתה, ממשיכות פלגי ההתנגדות לבצע פעולות איכותיות שגורמות לאבדות לצבא הכיבוש. ככל שהקרב נמשך, האויב סופג מכות כואבות ומדויקות יותר מצד ההתנגדות, תוך שמירה על היכולת לצבור ידע וניסיון בשדה הקרב, שהיו בעלי השפעה רבה על ביצועיהם. בניגוד לישראל, שלא השיגה שום מטרה איכותית מלבד הרס וטבח, ואפילו המנהרות שהוכרזו כחשופות הן מנהרות ישנות שהפלסטינים נטשו לאחר השימוש בהן ותום תקופתן.

- המשך הייצור הצבאי העצמי: ההתנגדות ממשיכה בייצור נשק מקומי למרות המצור המוטל עליה, והראיה לכך היא שהיא עדיין נלחמת בעוצמה גבוהה בכל אזורי הרצועה. בניגוד לישראל, שמבקשת סיוע צבאי ולוגיסטי מבעלות בריתה, בראשן ארצות הברית, כדי להמשיך במלחמה.

- חידוש ושינוי הטקטיקות הצבאיות: ההתנגדות ממשיכה לשנות את טקטיקותיה באופן מתמיד, מה שגרם לאויב לאבד את יכולת החיזוי של תנועותיה ולהחליש את יעילותו המודיעינית. כל פעם שהאויב מתקרב להכריז על ניצחון מוחלט, הוא מופתע מפעולות חדשות שמוכיחות שההתנגדות עדיין מסוגלת לאיים עליו. בניגוד לישראל, שסובלת ממחסור במידע מודיעיני ומחוסר ניסיון קרבי של חייליה, מה שהוביל להמשך חזרתה על אותן טעויות מול ההתנגדות שמפתיעה אותה כל פעם מחדש.

- עמידות והתחדשות המנהרות: מאז תחילת המלחמה, פועל האויב להשמיד את רשת המנהרות בפעולות צבאיות רבות, אך הוא לא הצליח לחסל אותה, והיא עדיין מהווה איום גדול על הכיבוש ומהווה חלק מרכזי באסטרטגיית ההתנגדות וביכולתה להסתגל לתנאים ולבצע פעולות צבאיות ולהגן על לוחמיה ולפתח את נשקם. בניגוד לישראל, שמתישה את כוחותיה היבשתיים, האוויריים והימיים, מבלי להשיג כל התקדמות בשטח.

- ההכרה הבינלאומית בכך שההתנגדות הפלסטינית היא כוח בינלאומי ומייצגת את העם הפלסטיני: לנוכח העלייה בפגישות הדיפלומטיות עם מנהיגי התנועה, במיוחד פגישות אנשי חמאס עם נציגי האומות המאוחדות.

- הפנייה למשא ומתן עם חמאס במקום השמדתה: ישראל וחלק מהצדדים הבינלאומיים הכירו באי-היכולת להשמיד את תנועת חמאס לחלוטין, בראשן ארצות הברית. הכרה זו הגיעה לאחר ניסיונות רבים לחסל את התנועה תוך שימוש בעוצמה הכוללת של ישראל והתמקדות באסטרטגיית הרג האזרחים ללחוץ עליה. הדובר הצבאי הישראלי, דניאל הגרי, ציין כי צה"ל אינו מסוגל להשיג את מטרת המלחמה המרכזית בעזה, שהיא השמדת חמאס ויכולותיה הצבאיות. הוא גם הדגיש שחמאס אינה רק קבוצה חמושה, אלא רעיון. לאור תוצאות אלה, ניתן לומר שההתנגדות הפלסטינית היא זו שהצליחה לממש את מושג הניצחון האמיתי.