הספורטאים הישראלים אינם רצויים באולימפיאדה

הנשיא הצרפתי, עמנואל מקרון, תלה תקוות רבות בכך שהמשחקים האולימפיים בפריז יחזקו את מורשתו הפוליטית, אך ההימור הכושל שלו לערוך בחירות פרלמנטריות מוקדמות העיב על מעמדו בזירה הבינלאומית.

בעודו מתכונן לקבל למעלה מ-100 ראשי מדינות, בנוסף לעשרות אלפי משתתפים (תיירים ומבקרים) בטקס הפתיחה היום, שישי, לאורך נהר הסן, הוא נראה חלש פוליטית ואינו פופולרי בראש ממשלת מעבר מבולבלת וחלשה, בזמן שמארחת את האירוע הספורטיבי הגדול בעולם, על רקע חששות ביטחוניים משמעותיים בשל המצב הגיאופוליטי, החל מהמלחמה באוקראינה והשפעותיה על אירופה ועד למלחמה המתנהלת היום במזרח התיכון ברצועת עזה.

בעת ביקורו בכפר האולימפי, הגן מקרון על החלטתו לפזר את הפרלמנט, והכחיש כי חוסר היציבות הפוליטית שנוצרה כתוצאה מכך מעיבה על המשחקים האולימפיים. אך חוגי האופוזיציה הצרפתית, במיוחד נציגיה, מצביעים בדיוק על ההפך, ומציינים את החולשה בתפקוד ובמיקוד שממנה סובלת ממשלת המעבר, שעלולה להתמודד עם מכשולים רבים בארגון המשחקים.

צרפת מתמודדת היום עם מאבק פוליטי גדול ומורכב, מכיוון שברית השמאל הצרפתית (שזכתה לרוב בבחירות) הכריזה על התנגדותה להשתתפות המשלחת הספורטיבית הישראלית במשחקים האולימפיים שייערכו ב-26 ביולי בפריז ובערים אחרות. מנהיג הברית, ז'אן-לוק מלנשון, אף הודיע על התנגדותו להשתתפות גורמים ישראלים בטקס הפתיחה של המשחקים. נראה כי מקרון עדיין שולט כעת, ובשלב זה מסרב להיענות לדרישת האופוזיציה לפתוח את הישיבה באספה הלאומית (הפרלמנט) כדי לאפשר לפרלמנט החדש לנהל את השלב הבא, ולהקים ממשלה שתזכה באמון הפרלמנט. טענתו היא כי ישנן מורכבויות רבות ונסיבות קשות שמונעות בשלב זה את האפשרות להוציא זאת לפועל. כתוצאה מכך, מקרון מעכב ורוצה לנהל את המשחקים האולימפיים באמצעות ממשלת מעבר.

עצם ההשתתפות הישראלית באולימפיאדת פריז היא "ניצחון"

על רקע החששות הביטחוניים מפני תקיפה על המשלחת הישראלית (בהיזכרות לאירועי אולימפיאדת מינכן 1972 שעדיין מהווים סיוט בזיכרון הישראלי), והקולות העולים בצרפת ובמדינות אירופיות אחרות, בנוסף לדמויות פוליטיות, תנועות ומפלגות (בעיקר מהשמאל) המתנגדות להשתתפות הישראלית ולהשתתפותם של נציגיה בטקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים, ומתעקשות לא לקבל את הישראלים המואשמים בביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות נגד העם הפלסטיני. חבר הפרלמנט הצרפתי השמאלי תומאס פוריס העלה את הנושא כשאמר בהפגנה נגד ישראל כי "הספורטאים הישראלים אינם רצויים במשחקים האולימפיים בפריז".

בתגובה לקריאות להדחת המשלחת הישראלית מהאולימפיאדה, נשיאת הוועד האולימפי הישראלי, יעל ארד, התייחסה לעצם ההשתתפות במשחקים עם משלחת של 88 ספורטאים כאל ניצחון. היא אמרה: "הניצחון הראשון שלנו הוא שאנחנו כאן והולכים להתחרות, שלא ויתרנו ומתחרים במאות תחרויות" (בייחוס למלחמה המתנהלת כעת שהובילה למחאות ברחבי העולם מאז ה-7 באוקטובר).

נראה שמקרון וחברי ממשלתו להוטים לספק את כל האמצעים להגן על המשלחת הישראלית, נציגיה והמלווים אותה. המארגנים הצרפתים תגברו את האבטחה בפריז באמצעות הכפפת המשלחת הישראלית לפרוטוקולי ביטחון קפדניים.

הספורטאים הישראלים יודעים שהם אינם רצויים באולימפיאדה, ושהם ככל הנראה ייתקלו בהטרדות ובבריונות רבות, כפי שמעידים כמה מהספורטאים עצמם שאמרו שהם יודעים היטב ש"הישראלים והקהילה היהודית אינם אהובים בכל העולם".

בהקשר זה, השב"כ הישראלי מתכונן למבצע אבטחה הגדול מסוגו כדי להגן על הספורטאים הישראלים המשתתפים באולימפיאדת פריז. הגיוס חסר התקדים הזה מתרחש על רקע העלייה באיומים הקשורים למלחמה בעזה.

נוכחות הנשיא הישראלי: ניסיון לגיוס פוליטי ודיפלומטי למען המדינה

נוכחותו של הנשיא יצחק הרצוג באולימפיאדה חורגת מההשתתפות הדיפלומטית הספורטיבית המקובלת באירועים כאלה. מהתוכנית שלו לאחר ביקורו בכפר האולימפי ובבניין המשלחת הישראלית, ישתתף בטקס זיכרון לאולימפיאדת מינכן 1972 ולאחר מכן ייפגש עם חברי הקהילה היהודית.

נוכחותו של הרצוג בטקס הפתיחה, על רקע ההתנגדות להשתתפות הישראלית והקריאות לחרם, מהווה:

- אתגר גדול לדעת קהל אירופאי ובינלאומי הרואה כעת את המדינה כמדינה אשמה ופושעת המואשמת בביצוע פשעי רצח עם ופשעי מלחמה הדורשים ענישה, וחשוב מכך, דחיית הנרטיב השקרי והתעמולה המטעה שהציבור הבינלאומי אינו מקבל עוד, למרות שתיקת הממשלות.

- ניסיון להרגיע את הקהילה היהודית בצרפת שחשה פחד ואי-ביטחון בשל העלייה בשנאת היהודים (לפי דבריהם), וחוסר יכולת להסתדר עם רוב שלא רוצה בקשר עמם.

הרצוג והמשלחת הישראלית ינסו לנצל את המרחב הזמין להם כדי לשווק מחדש את הנרטיב הישראלי, לעורר אהדה בעולם, ולתעתע בתמונה שלא ניתן להסתיר היום על הפשעים וההפרות נגד האזרחים בעזה.

ייתכן שהספורטאים הישראלים לא יצליחו ואולי לא ישיגו תוצאות ספורטיביות חשובות, אך הם בוודאי לא יפספסו את ההזדמנות להשתתף, גם אם יפסידו ולא ישיגו מדליות או פרסים. יש המדגישים שוב כי מה שהמדינה הישראלית ומכונת המלחמה שלה מבצעים מבחינת פשעי רצח עם נגד העם הפלסטיני לא יימחק על ידי השתתפות המשלחת הישראלית באולימפיאדה, שכן דעת הקהל הבינלאומית הזועמת מההפרות היומיומיות לא תפסיק לדרוש צדק.