הצבא הישראלי "הקטן" מול הפער המספרי

הצבא הישראלי ספג אבדות כבדות מאז תחילת "טופן אל-אקסא", ולאור העלייה במספר ההרוגים (לפי הודאתו, 674 קצינים וחיילים, אך הערכות מצביעות על יותר מ-2723 הרוגים) והפצועים (3568 קצינים וחיילים), כולל הנכים (12500 קצינים וחיילים), וכתוצאה מהתגברות האתגרים הצבאיים בעזה ובלבנון, זקוקה המערכת הצבאית הישראלית בדחיפות למגויסים חדשים, כאשר הפער המספרי הוערך בכ-10,000 חיילים. בנוסף לצורך הכמותי, הצורך האיכותי גדל, עם התגברות תופעת הגירת הקצינים הצעירים מהצבא.

צעדים למילוי הפער המספרי

הפער המספרי לא התרחש במהלך המלחמה, אלא היה קיים במקור לפני כן, כתוצאה מהשינויים המבניים במודל הצבא הישראלי כ"צבא קטן וחכם". עם זאת, הפער התרחב במידה רבה בשל הגידול במשימות וריבוי ההרוגים והפצועים. לפתרון בעיה זו ננקטו מספר צעדים פוליטיים וצבאיים.

הצעדים החלו בהחלטת הממשלה להאריך את השירות החובה לחיילים ל-36 חודשים לשמונה השנים הבאות. ובמהלך נוסף למילוי הפער, אישר שר הביטחון יואב גלנט ביום שלישי האחרון, 9/7/2024, את גיוס החרדים החל מאוגוסט הקרוב בשל מה שתיאר כ"צרכים מבצעיים". עיתון "ידיעות אחרונות" ציטט את גלנט שאמר שהצבא הסכים עם החרדים להגדיל את מספר המתגייסים לצבא ב-5% בשנה, להגיע ל-50% תוך חמש שנים.

הערכת הצבא הישראלי היא שייגייסו כ-3,000 חרדי בהתחלה, בנוסף ל-1,800 מגויסים בפועל מתחילת השנה לפי תנאיהם, על פי עיתון "ג'רוזלם פוסט" הישראלי. העיתון ציין שה-3,000 הללו הם מתוך כ-12,000 תלמידים חרדים בכיתות כיום.

במהלך שלישי במסגרת המאמץ למילוי הפער המספרי, דרשו המוסדות הביטחוניים והצבאיים להעביר חוק להעלאת גיל השחרור מהצבא בכוחות המילואים, בשנה נוספת (מ-40 ל-41 שנה לחיילים, ומ-45 ל-46 שנה לקצינים). יש לציין כי חוק זה תקוע בוועדת החוץ והביטחון, בשל חוסר הסכמה עליו, ובשל קשרו ההדוק לעיקרון "שוויון בנטל השירות הצבאי".

ראוי לציין, ששר הביטחון ציין כי אם לא יועלה גיל השחרור מהמילואים, הרי שכ-6,700 חיילים במילואים ישוחררו מיידית, מאחר שחוק הארכת השירות הצבאי בכוחות המילואים לא אושר, כאשר 900 קצינים בדרגת סרן ורב-סרן ביקשו להשתחרר מהצבא השנה, בהשוואה ל-100 עד 120 קצינים שביקשו זאת בשנים הקודמות.

במקביל, המוסדות הביטחוניים והצבאיים מזהירים כי אם לא יועלה גיל השחרור, ואם לא יתקבל החלטה על הארכת השירות החובה, הצבא הישראלי יתקשה לבצע את משימות הביטחון השוטף ומשימות המלחמה - במקביל - ביותר מחזית אחת, בשל הגידול המשמעותי במשימות הצבא, ומספר הפצועים הגבוה בקרב הצבא.

כדי להתמודד עם המשבר הזה, ציינו דיווחים כי הצבא הישראלי החל בהקמת יחידה חדשה "קלה" בשם חטיבה 96 ("חטיבת דוד"), שתתבסס על לוחמים שהגיעו לגיל הפטור מהמילואים ומתנדבים, כולל חרדים. אגף כוח האדם בצבא מעריך כי מהלך זה עשוי לספק לצבא כ-40,000 לוחמים, שיעסקו בעיקר במשימות הביטחון השוטף בגבולות וביהודה ושומרון, ובהמשך במשימות קרביות מורכבות יותר. יצוין כי הרמטכ"ל, הרצי הלוי, הזהיר את הדרג המדיני, בחודש שעבר, כי הצבא הישראלי "חסר 15 גדודים להשלמת המשימות המוטלות עליו".

לסיכום, לאור ההתעניינות הגוברת במשבר כוח האדם בצבא, התלקח הוויכוח על מודל הצבא הישראלי וגודלו. יו"ר ועדת הביטחון הלאומי בכנסת, צביקה פוגל (מפלגת עוצמה יהודית), אמר כי ישראל קיבלה לפני 20 שנה החלטה אומללה ללכת לקראת צבא קטן וחכם, והוסיף שהדבר היחיד שנשאר הוא החוכמה, אך הקטן פגע בנו.. צבאנו קטן מדי, ואינו מסוגל להתמודד עם עזה, יהודה ושומרון ולבנון בעת ובעונה אחת".