מלחמת האלגוריתמים: הבינה המלאכותית כעמוד תווך בתפיסה הצבאית

מעבר לכה המפנה במאה ה‑21 הפך את טבע המלחמות: עוצמה צבאית לא נמדדת עוד רק בגודל הצבא או הציוד המסורתי, אלא ביכולת לשלב טכנולוגיות מתקדמות – בראשן, הבינה המלאכותית – בעקרונות המבצעיים. במגמה הזו בלטה ישראל כמעצמה גלובלית מובילה, לא רק בפיתוח הטכנולוגיה אלא גם בשימוש נרחב בשטח. שדות הקרב במזרח התיכון הפכו למעבדות חיות שבהן נבחנים ומשתכללים דורות חדשים של נשק ומערכות חכמות, שהגדירו מחדש את המהירות, הדיוק וההרס המבצעי.

צה"ל כינה את מבצע עזה ב־2021 "מלחמת הבינה המלאכותית הראשונה בעולם" – הקדמה למה שהגיע אחר כך. מאז ה־7 באוקטובר 2023, נכנס הסכסוך לפלסטין לעידן חדש שבו האלגוריתמים הפכו לשחקנים מרכזיים בקבלת החלטות גורליות, קביעת מטרות וביצוע התקפות בקצב מסיט – מהפך שבו תהליך היעד עבר מניתוח אנושי מדוד ל"בית חרושת לרציחות המוניות", שבו "כמות" עולה על "איכות".

מחקר זה, המבוסס בלעדית על הטקסט המצורף, שואף לפענח את השימוש הצבאי הישראלי בבינה מלאכותית באמצעות שלוש חזיתות מרכזיות:

מלחמת עזה (מאוקטובר 2023 ואילך) – שימוש נרחב בבינה מלאכותית ליצירת עשרות אלפי מטרות, גרם להרס אדיר ואובדן חיי אדם, והציף בעיות מוסריות ומשפטיות כבדות משקל.

מלחמת לבנון (מאוקטובר 2023) – התאמת הבינה המלאכותית לטבע שונה של הסכסוך, עם דגש על מודיעין מדויק, מעקב אחר מנהיגים ופעולות חיסול מכוונות נגד חזבאללה.

מלחמת איראן (יוני 2025) – שיאה של "מלחמה חכמה", שבה הבינה המלאכותית שולבה לא רק בלוחמת מטרה פיזית, אלא גם במתקפות סייבר, במרחב החיצון, ובמלחמה אישית־פסיכולוגית תוך שימוש ב‑Deepfake.

המחקר יבצע ניתוח מעמיק של התפיסה הצבאית הישראלית שמטמיעה את המעבר הטכנולוגי, בתולדות השימוש בבינה מלאכותית מאז תחילת המאה ועד היום, יוציא לאור תוכניות ומערכות מרכזיות (כמו “The Gospel” ו‑“Lavender”) ויציין את שותפויותיה עם חברות טכנולוגיה, יתרום את מיפוי הנשק המותאם ל‑AI, ויציג דוגמאות חיות מהקרבות בשלוש חזיתות. בנוסף, המחקר יסיים הצצה עתידית לעולם שבו האלגוריתמים שולטים בהחלטות על מלחמה ושלום.

תקציר

אימוץ הבינה המלאכותית בצבא הישראלי אינו רק חידוש טכנולוגי, אלא שינוי מהותי בתפיסה הצבאית – המעבר של הבסיס מ"רתיעה ודיוק" ל"שלטון מידע והריגה תעשייתית רחבת היקף". חזון זה הונח בתכנית "Momentum", שביססה "מכונת מלחמה חכמה" שמקצרת את זמן בין זיהוי מטרה להריגתה לשניות ספורות. מערכות כמו "Lavender" ו‑"The Gospel" הפכו את תהליך היעדים ממוקד ונדיר לייצור המוני שמתאפיין בכמות ובקבלה מפורשת של שגיאות ונזק אזרחי נרחב.

האלמנט האנושי הפך ל"חותמת גומי" שנותרה מאחורי מהירות הטכנולוגיה ועומס הפעילות. מאגר המטרות הורחב לכלול תשתיות אזרחיות כהענשה קולקטיבית. המעבר לא התבצע ביום אחד – הוא התפתח מתחילת המילניום, דרך התנסויות כמו "כיפת ברזל" ושימוש בבינה מלאכותית באיסוף מידע, ועד הכרזת מבצע 2021 כ"מלחמת הבינה המלאכותית הראשונה". אך הפריצה הרגעית הייתה ה־7 באוקטובר 2023, שהצדיקה שימוש נרחב בבינה מלאכותית כפיצוי לכישלונות המודיעיניים והצבאיים.

היום, לבדה המערכת כוללת איסוף מידע ממצלמות ומערכות זיהוי פנים, מעבדת אותו עם אלגוריתמים שמייצרים פרופילים ומטרות, וממשיכה למערכות שמבשלות את ההתקפה – כך שהמעגל כולו הוא קו ייצור אוטומטי למוות. חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל ואמזון מספקות תשתיות ענן ואלגוריתמים מתקדמים, בעוד חברות הגנה ישראליות הופכות אותם לנשק "מנוסה קרבית".

תוצאות הדבר ניכרות בעזה – "בית חרושת לרציחות המוניות"; בלבנון – חיסולים מדויקים ומלחמה פסיכולוגית; ובאיראן – דגם של מלחמה חכמה רב־תחומית. העתיד כבר כאן: "מלחמה על‑חושית" שבה התפקידים האנושיים מצטמצמים, והאוטומציה משתלטת על כל תחום. אך הגידול הזה מהווה סיכון עצום: איבוד שליטה אנושית, הסלמה בלתי מאוישת, שחיקה של המשפט הבינלאומי והתפשטות היכולות לארגונים לא־מדינתיים. המחקר מראה שבינה מלאכותית הפכה לא רק לכלי ביד ישראל, אלא לעיקרון יסוד בעקרונות המלחמה העתידית – מהירות, הרס רחב והטלת שליטה על התודעה