The National: תוכנית טראמפ בעזה על סף קריסה

קריסת הפסקת האש בעזה אינה תרחיש בלתי סביר, וזאת בשל מדיניותה הפוליטית והצבאית של ישראל בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, המבקש להאריך את העימות ברצועה כדי לבסס את שליטתו בשטחים הפלסטיניים ולהגן על ממשלתו נוכח המשברים הפנימיים.

במאמר שפורסם במגזין האמריקאי "The National Interest" ושתורגם לאתר אל-ח'נאדק, עולה כי למרות שדונלד טראמפ קידם תוכנית שלום בת 20 סעיפים, ממשלו מתמודד עם קשיים מהותיים באכיפת ההסכם – בין אם בשל לחצים פנימיים לתמוך בישראל ובין אם בשל נטייתו של נתניהו לנצל את הפסקת האש לטובתו האישית.

המאמר מציין את תפקידן של מיליציות המתנגדות לחמאס בעזה, הפועלות לסיכול הגעת סיוע הומניטרי וליצירת תרחיש שבו תיאלץ חמאס לשמור על נשקה – דבר המאיים על יישום תכנית טראמפ. התנהלות זו, לדברי המאמר, עלולה להוביל להארכת הכיבוש הישראלי ולהחרפת הסבל ההומניטרי בעזה. המסקנה: הכרה בנתניהו ובמדינת ישראל כגורמים המכשילים בפועל את יישום הפסקת האש היא אולי הדרך היחידה למנוע חידוש האלימות בתמיכת ארה"ב ולמנוע רצח עם מתמשך.

המאמר ממשיך:

אין צורך לחפש רחוק כדי להבין את הסיבה לקריסת הפסקת האש – התשובה נמצאת אצל נתניהו.

פחות משבועיים לאחר החתימה לכאורה על "התוכנית ההיסטורית" של טראמפ בוועידת שארם א-שייח', נראית קריסת ההסכם. על אף ששלב שחרור השבויים בוצע בהצלחה, פועל נתניהו, כפי שעשה בעבר, לסיכול ההסכם. מטרתו: המשך הלחימה והרחבת השליטה הישראלית – וכן הגנה על ממשלתו.

ניתן לגנות כל הפרה של הפסקת האש, ויש לצפות שהערבים והמערב יתעקשו על כך. אך השאלה נותרת בעינה: כיצד תתמודד וושינגטון עם התחמקות ישראלית שיטתית מהתחייבויות?

מאז 7 באוקטובר 2023, ארה"ב הגנה נחרצות על ישראל. עם זאת, טראמפ דחף את תוכניתו הן לחמאס והן לישראל, באופן שמאתגר את נתניהו, אשר מתגאה בהשפעתו על מדיניות ארה"ב. עבור טראמפ, השגת "ניצחונות" דיפלומטיים מהירים חשובה יותר מהיחסים עם ישראל.

אין ספק שטראמפ הוא אחד הנשיאים הפרו-ישראליים ביותר בהיסטוריה, אך כדי שתוכניתו תצליח, עליו לפעול כשותף אמיתי מול ירושלים – כולל להפעיל לחץ על נתניהו. השאלה: האם טראמפ מוכן להתעמת עם ישראל ולסכן את התמיכה הפוליטית והכלכלית מצד תורמים פרו-ישראלים, כגון מרים אדלסון?

המעורבות הישירה של בכירי ממשלו – כולל סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס, השליח המיוחד סטיב ויטקוף, וחתנו של טראמפ ג'ארד קושנר – מצביעה על חוסר אמון הולך וגובר בנתניהו ובממשלת ישראל, בכל הקשור לנכונותם ליישם את הפסקת האש.

אולם, חשוב להבין: המניע העיקרי של ממשל טראמפ אינו דאגה לזכויות הפלסטינים, אלא לשמירה על אמינותו הבינלאומית, לאחר שהשקיע הון פוליטי רב בקידום ההסכם. מתן חופש פעולה לנתניהו להפר את ההסכם יהווה השפלה טראגית בעיני טראמפ – תוצאה שהוא ככל הנראה לא יסבול.

עם זאת, קריסת ההסכם נראית קרובה. ישראל ממשיכה להפציץ את עזה, מפרה את תנאי ההסכם לסיוע הומניטרי, שומרת את רוב המעברים סגורים ומונעת פינוי רפואי.

המיליציות הקיימות משחקות תפקיד מרכזי במניעת הסיוע, שודדות שיירות הומניטריות ויוצרות מצב שבו חמאס חייבת להחזיק בנשקה – בניגוד מוחלט לסעיף מרכזי בתוכנית טראמפ.

מבחינת חמאס, וויתור על נשק תחת כיבוש וחוסר ביטחון פנימי הוא התאבדות פוליטית. יתרה מכך, האלימות המתמשכת עלולה לגרום למדינות שאמורות להציב כוחות ייצוב בינלאומיים ברצועה, כפי שצוין בתוכנית, לבטל את השתתפותן.

ייתכן כי דווקא זהו הקלף הסודי של ישראל: שימוש במצב הביטחוני הפנימי כדי להצדיק החזקת חמאס בנשק, ואז לטעון שאין ברירה – אלא חידוש הפעולה הצבאית ויישום כיבוש ארוך טווח ברצועה, באישור אמריקאי שקט.