ממטוסים ישנים עד כטב"מים מתקדמים: מהן היכולות הצבאיות של איראן?

ההתקפה האיראנית על ישראל העלתה מחדש את השאלות לגבי היכולות הצבאיות של המדינה, בעיקר על סוגי הנשק והחולשות הצבאיות שלה. ממסתורים תת קרקעיים נגד תקיפות אוויריות ועד ארסנל ענק של טילים בליסטיים וכטב"מים.

ההתקפה האיראנית בלילה על ישראל העלתה מחדש את השאלות לגבי היכולות הצבאיות של איראן, ובעיקר אילו סוגי נשק יש לה ומה החולשות שלה? בניו יורק טיימס ניסו לעשות סדר בשאלות הללו.

לפי הטיימס במשך שנים האסטרטגיה הצבאית של המדינה התמקדה בהרתעה, זאת באמצעות פיתוח בין השאר של טילים בליסטיים ארוכי טווח, כטב"מים ומערכות הגנה אווירית. באיראן בנו גם צי ספינות ומספר צוללות קטנות יותר בעלות יכולת לשבש תנועת ספינות ואת אספקת האנרגיה העולמית שעוברת במפרץ הפרסי ובמיצרי הורמוז. כך, אתמול (ש') השתלטו כוחות קומנדו איראניים על ספינה בבעלות חלקית של אייל עופר.

לדבריו של אפשון אוסטובר, חוקר בתחומי ביטחון לאומי ומומחה לצבא האיראני, לאיראן ארסנל מהגדולים במזה"ת של טילים בליסטיים וכטב"מים. הארסנל כולל טילי שיוט וטילים נגד ספינות וכן טילים בליסטיים עם טווח של עד 2,000 ק"מ, כלומר בעלי יכולת להגיע לישראל. בשנים האחרונות צברה איראן גם מאגר גדול של כטב"מים בעלי טווח של 1,900-2,500 ק"מ ויכולת לטוס מתחת לראדר, כך לפי מומחים וריאיונות שהעניקו בכירים איראניים. לפי הערכות האמריקאים, לאיראן מעל 3,000 טילים בליסטיים גדולים כמו אלה ששיגרה נגד ישראל, וההערכה היא כי בעשור האחרון שיפרה משמעותית את דיוק טילים אלה.

באיראן לא מסתירים את מאגרי הנשק הללו, והציגו אותם בתהלוכות צבאיות. במדינה אף מקווים להפוך את ייצור הכטב"מים לעסקי ייצוא גדולים. כיום, הכטב"מים משמשים את רוסיה במלחמה באוקראינה ואף התגלו בסודאן.

היכן מאוחסנים כלי הנשק?

הבסיסים ומתקני האחסון הצבאיים מפוזרים ברחבי המדינה, קבורים עמוק מתחת לאדמה ומבוצרים באמצעות מערכות הגנה אווירית. לפיכך המומחים מזהירים כי קשה יהיה להרוס את המאגרים בהתקפות אוויריות.

מהיכן משיגה איראן את כלי הנשק שלה?

הסנקציות הבינלאומיות שהושתו על איראן ניתקו אותה מאספקת נשק מתקדם וציוד לייצור נשק, כמו טנקים ומטוסי קרב. עוד קודם לכן, בשמונה שנות המלחמה עם עיראק, מעטות המדינות שהסכימו למכור למדינה כלי נשק. בעקבות זאת, ב-1989 כשהפך האייתוללה ח'ומייני למנהיג העליון של איראן, שנה לאחר סיום המלחמה, הוא הורה על הקמת תעשיית נשק מקומית והזרים משאבים למאמצים הללו. הוא רצה להבטיח שאיראן לא תיאלץ יותר להסתמך על מדינות זרות לצרכי הגנה. בהתאם, ייצור הטילים של איראן זינק ב-15 השנים האחרונות, והמומחים מסבירים כי כיום איראן מייצרת בעצמה כמויות גדולות של טילים וכטב"מים ותעדפה את מגזר הייצור הביטחוני. עם זאת, המאמצים שלה לבנות רכבים משוריינים וכלי שייט גדולים השיגו תוצאות מעורבות עד כה. כך שהיא מייבאת צוללות קטנות מצפון קוריאה – מדינה מבודדת נוספת. על פי מכון המחקר Emirates Policy Center מאבו דאבי, בשנה שעברה התכוונה איראן להוציא 41% מהתקציב הצבאי שלה על פיתוח וייצור כלי נשק.

כיצד מדינות אחרות תופסות את הצבא האיראני ומה החולשות שלו?

הטענה הרווחת היא כי הצבא האיראני נתפס לרוב כאחד החזקים באזור מבחינת ציוד, ניסיון ואיכות כוח האדם, אך הוא משתרך מאחור ביחס למדינות כמו ארה"ב וישראל מבחינת הכוח והתחכום. החולשה העיקרית היא חיל האוויר. מרבית כלי הטייס של המדינה מתקופת השאה מוחמד רזא פהלווי, ששלט באיראן בשנים 1941-1979 - כך שרבים מהמטוסים קורקעו בשל מחסור בחלקי חילוף. מומחים מציינים כי המדינה רכשה צי קטן מרוסיה בשנות ה-90.

בדומה למטוסים, גם הטנקים והרכבים המשוריינים של איראן מיושנים, ויש למדינה רק מספר מועט של ספינות קרב גדולות. בכל זאת, למדינה שתי ספינות מודיעין שהציבה בים האדום לסיוע לחות'ים בזיהוי ספינות בבעלות ישראלית שיוכלו לתקוף, כך לפי בכירים בארה"ב.