ההתפתחויות המהירות באזור, כולל שינויי המשטר בסוריה והתנקשות במנהיגי חיזבאללה וחמאס, עוררו במדינות התומכות בישראל תחושה שמדובר בהזדמנות היסטורית להכרעת "ציר ההתנגדות". חלק מהפרשנים ראו בכך הצלחה של "המזרח התיכון החדש".
עם התקרבות חזרתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית – הנשיא שפרש מהסכם הגרעין עם איראן מיד עם כניסתו הראשונה לתפקיד – החלה מגמה הולכת וגוברת בקרב מחוקקים אמריקאים לדחוף להחלפת המשטר באיראן. בסנאט האמריקאי התקיימו דיונים על האמצעים למימוש מטרה זו, תוך הכרה בכך שהסנקציות לבדן לא הצליחו לאורך חמישה עשורים לשנות את המדיניות האיראנית.
עם זאת, ארצות הברית פועלת בשיטות מגוונות לנסות לערער את המשטר:
העובדה שסוריה איבדה את המשטר הפרו-איראני שלה והלחץ על חיזבאללה וגופי ההתנגדות בעזה גוברים, מציבים את איראן בפני מציאות מורכבת. עם זאת, איראן הצליחה לבנות במהלך השנים מערך קשרים בינלאומי מבוסס על עצמאות, לא תלות.
מול הלחץ הגובר, רבים מהאיראנים קוראים כעת לפיתוח נשק גרעיני. למרות עמדתו של המנהיג העליון, עלי חמינאי, המתנגד לשימוש צבאי בגרעין, קולות גוברים באיראן רואים בפיתוח נשק גרעיני "אופציה אסטרטגית" ליצירת מאזן הרתעה מול ישראל.
למרות האיומים הישראליים על מתקני הגרעין האיראניים, פרשנים ישראלים מעריכים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יקבל החלטה על תקיפה. בין הסיבות:
סופר: אל-חנאדק