המכון למחקרי ביטחון לאומי: שינוי המשטר באיראן באמצעות הפיכת מאזן הכוחות הפנימי

אין זה סוד שהמערב, ובראשו ארצות הברית וישראל, חותר לשינוי המשטר באיראן בכל האמצעים האפשריים. אך כיצד ניתן להפיל את המשטר האיראני? האם המשטר שיקום אחריו יהיה פחות עוין? וכיצד הסנקציות הכלכליות והמאמצים לבלום את תוכנית הגרעין משתלבים עם יעד זה?

המחקר קובע כי שינוי המשטר באיראן לא יתאפשר אלא אם יחול שינוי משמעותי במאזן הכוחות בין אלו הקוראים להפיכה פוליטית לבין אלו המגנים על המשטר הקיים. שינוי זה יכול להתרחש באחת משתי דרכים עיקריות:

1. ערעור אחדות מוסדות המשטר – פירוק הלכידות בין הממסד הביטחוני והצבאי התומך במשטר.
2. חיזוק תנועות המחאה – הרחבת בסיס המפגינים מבחינה מספרית ושילוב מגוון קבוצות חברתיות בתנועה אחת מאוחדת.

המחקר מדגיש כי כל מהלך שמטרתו שינוי המשטר חייב להיבחן באור מציאותי, תוך ניתוח האם הוא מחזק או מחליש את מתנגדי המשטר ואת תומכיו.

הכישלון ההיסטורי של שינויי משטר מבחוץ

לפי המחקר, ארה"ב נכשלה במרבית ניסיונותיה לקדם שינוי משטר במדינות זרות. הניסיון מלמד כי רק כוחות פנימיים יכולים לחולל שינוי אפקטיבי, בעוד שהתערבות חיצונית נוטה להניב תוצאות בלתי צפויות ואף שליליות.

האם ישראל צריכה לפעול להפלת המשטר האיראני?

המחקר ממליץ כי ישראל תאמץ אסטרטגיה מעודכנת שתשקף את המציאות האזורית המשתנה. אסטרטגיה זו יכולה לכלול אמצעים גלויים וחשאיים שנועדו לערער את יציבות המשטר ולפגוע ביכולתו להמשיך לאיים על הביטחון הישראלי.

עם זאת, על ישראל להימנע מהישענות על תקוות שווא כי שינוי המשטר יבוא במהרה. גם אם המשטר האיראני ממשיך לפתח את תוכנית הגרעין שלו ולחתור נגד אינטרסים ישראליים, אין לראות בשינוי משטר הפתרון היחיד לאיום האיראני.

שינוי המשטר באיראן הוא מטרה אסטרטגית חשובה עבור ישראל והמערב, אך הצלחתה תלויה בעיקר בגורמים פנימיים באיראן ולא בהתערבות חיצונית. ישראל צריכה להמשיך ולפעול במגוון חזיתות כדי להחליש את המשטר האיראני, אך עליה להיערך גם לתרחיש שבו המשטר נותר על כנו לאורך זמן.