"מלחמת אזרחים" מתנשאת באופק?!

החלוקה בין האוכלוסייה החילונית והדתית בישראל היא היבט מרכזי במבנה המדינה. למרות היותם מאוחדים במשך שנים רבות, אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שלאחר מכן עוררו חששות לגבי הקריסה הפוטנציאלית של הלכידות החברתית. אתגרי האינטגרציה החברתית הופכים ברורים יותר, במיוחד בנושאים כמו משבר החרדים ורפורמה בשיפוט. חילוקי דעות פוליטיים משמשים אזהרה מפני סכסוכים עתידיים אפשריים לאחר המלחמה.

בהקשר זה, מאמר בעיתון "הארץ" הדגיש את נקודות המבט הסותרות של הפלגים הדתיים והחילונים לגבי אירועי ה-7 באוקטובר. הראשונים רואים באירוע ביטוי דתי לכישלון ארץ ישראל השלמה, בעוד שהאחרונים רואים בו מיותר. עֲלוּת. המאמר דן גם בוויכוח סביב הרפורמה השיפוטית וכיצד הימין הקיצוני משתמש בה כדי לערער את הסמכות השיפוטית, להשתיק אופוזיציה ולשלוט בתקשורת.

החברה הישראלית מתמודדת עם שני חזונות ברורים שאי אפשר ליישב ביניהם: האחד בידי הציבור החילוני והשני בידי הציבור הימני. הקבוצה האחרונה מנצלת את ההזדמנות שמציעה הרפורמה המשפטית כביכול של הממשלה והמלחמה המתמשכת בעזה כדי להגשים את שאיפותיהם להצלה.

אפשר להבין את הרפורמות השיפוטיות לכאורה ויוזמות חקיקה אחרות של ממשלת נתניהו הנוכחית, שבראשה עומדים שרי הציונות הדתית עוצמה יהודית בצליל סמוטריץ' ואיתמר בן ג'פיר, יחד עם עמיתיהם למפלגות הקואליציה. מאמצים אלו שואפים לבטל כל מחסום המפריע לריבונות היהודית על ארץ ישראל השלמה. זה כולל החלשת הסמכות השיפוטית, בעיקר בית המשפט העליון, כדי למנוע ממנו להתנגד להחלטות ממשלה העלולות לסתור את עקרונות מגילת העצמאות, חוקי יסוד והמשפט הבינלאומי. בנוסף, הם מבקשים להסיר תנאים המאפשרים למפלגות האופוזיציה להחליף את הקואליציה בבחירות, להשתיק תקשורת ביקורתית עצמאית ולהשיג עליה שליטה מלאה. אלו הן רק כמה דוגמאות למדיניות הממשלה ויעדיה.

שבוע לאחר טבח התושבים בנגב המערבי ב-7 באוקטובר, כתב פרופסור יואל אליצר, חוקר עברית ותנ"ך, מאמר באתר סרוגים. במאמר הוא הציע שטבח חמאס היה חלק מתוכניתו של אלוהים עבור ישראלים שמעכבים את התוכנית האלוהית ומביאים אסונות על העם היהודי. אליצור גם יצר קשר בין הטבח, החילוניות והכישלון בקידום המושג "ישראל השלמה". בעיקרו של דבר, הוא הציע שאלוהים ינצל את חמאס, בדומה לנאצים, כדי להעניש את אלה שאינם מתיישבים עם האג'נדה שלו.

הערותיו של אליטזור זכו להד בראיון ב-1 בנובמבר על ידי שר האוצר סמוטריץ' בערוץ החדשות קאן 11. הוא הצהיר, "אולי היינו צריכים לחוות את הטרגדיה הנוראה והכואבת הזו כתזכורת לזהות ולמטרה שלנו". בעצם הטבח שימש קריאת השכמה לעם היהודי לזכור את תפקידו בתהליך המשיחי הכרוך בתשובה וחזרה מהשחיתות המוסרית כדי להביא לישועה.

מצד שני, הקהילה היהודית החילונית רואה באירועים כמו הצהרת בלפור חשיבות מכרעת בהקמת מדינה יהודית באדמת אבותיה ובקיומה. הם מאמינים בלגיטימיות של ישראל בהתבסס על נימוקים פוליטיים, היסטוריים, משפטיים ומוסריים, גם אם היא שונה מהרציונלים מאחורי מדינות אחרות שנוצרו לאחר מלחמת העולם הראשונה. קבוצה זו רואה בישראל מקלט ליהודים, המבוסס על העקרונות מתוארים בהכרזת העצמאות של ישראל, במיוחד דמוקרטיה, שוויון והכללה בקהילת האומות המאוחדות.

חזון זה, שמקורו באבות המייסדים של האומה, יתבטל אם הרפורמה השיפוטית תצליח. היא לא תוכל להימשך אלא אם תהיה הפרדה מהפלסטינים, במסגרת מדינית המבוססת על שתי מדינות. למרות שסקרי דעת קהל מראים על ירידה בתמיכה בפתרון שתי המדינות בתוך הקהילה הישראלית-יהודית, התומכים בהפרדה מהפלסטינים נותרו הרוב. לפיכך, 7 באוקטובר ואחריו נתפסים כמחיר שלא בהכרח היה צריך לשלם.

אם ישראל תבצר את עצמה ואת ממשלתה בגישה זו, שכבר נראית ברורה ועולה בקנה אחד עם תוכנית "היום שאחרי" שהציג נתניהו, אם היא תמשיך בהפיכה השיפוטית ותראה את ה-7 באוקטובר והמלחמה שאחריה כאירועים המבטיחים לה. שליטה נצחית על האדמות ועל העם הפלסטיני המאכלס אותן - היא נגררת לעימותים אלימים ביותר בין המשטרה לבין תומכי ההפיכה ומתנגדיה כאחד. במקביל, המדינה תימשך - בתקופה של שבריריות כלכלית, ביטחונית, חברתית ומוסרית - לעימותים שונים עם העם הפלסטיני, העולם הערבי, הקהילה הבינלאומית ובעיקר עם ארה"ב...