בריטניה מילאה מאז ומתמיד תפקיד מרכזי בתמיכה בישראל צבאית, לא רק באמצעות סיוע מסורתי אלא גם דרך תעשיות נשק מתקדמות בשטחה. חברת "אלביט מערכות" הישראלית, למשל, מחזיקה בתשעה מפעלים בבריטניה, מתוכם ארבעה לייצור נשק, ומספקת לצה"ל כ־85% מהמל"טים שלו. מל"טים אלו, המשמשים יום־יום למעקב ולהתקפות, הופכים את בריטניה לשותפה ישירה בפעולות הצבאיות של ישראל, כולל בפשעי מלחמה והרג המוני של אזרחים פלסטינים ברצועת עזה מאז אוקטובר 2023 ובפגיעות שיטתיות בגדה המערבית.
המעורבות הבריטית אינה מסתכמת בייצור בלבד. על פי האקדמאי הבריטי אלדין פחמי, השימוש בנשק זה נגד הפלסטינים מצביע על שותפות ממשית בפשעי מלחמה, ואף במה שניתן להגדיר כרצח עם. זאת במיוחד על רקע התקיפות האלימות של ישראל ברפיח, בבתי החולים בעזה ובצפון הרצועה. למרות מחאות נרחבות נגד ההרג ההמוני, מדיניות הרעבה המכוונת ותיעוד החמור של ההרס, תת־התזונה וזיהום מקורות המזון והמים – בריטניה לא הפסיקה לייצא נשק, מה שמעורר שאלות לגבי אחריותה המשפטית והמוסרית של לונדון במתן סיוע לביצוע פשעים אלו, שנחשבים לגדולים בהיסטוריה המודרנית.
סחר הנשק עם ישראל נחשב רווחי ביותר לבריטניה. לפי הפעילה זואי גודמן, הממלכה המאוחדת קיבלה סכומי עתק מעסקאות אלו – וזה מסביר את המשך הייצוא והאספקה למרות המחלוקות הפוליטיות וההומניטריות בזירה הבריטית. אלו אינם מענקים בחינם, אלא עסקאות בתשלום שמניבות רווח עצום לחברות הבריטיות ולכלכלה המקומית, מה שהופך את הממשלה הבריטית להססנית מלוותר עליהן, גם לנוכח לחץ בינלאומי.
למרות מחאות ציבוריות והפגנות חוזרות מול מפעלים כמו "L3 האריס" ומפעלי "אלביט מערכות" בבריסטול ובסטפורדשייר, ממשיכה הממשלה הבריטית לדבוק במדיניותה התומכת בישראל. התפטרויות אישיות – כמו זו של זואי גודמן ממועצת העיר בריסטול ומהמפלגה הלייבוריסטית – מעידות על פילוג פנימי, אך הרוב הממשלתי ממשיך לאשר ייצוא נשק, מתוך ראיית שימור האינטרסים הכלכליים ושיתוף הפעולה האסטרטגי עם ישראל כחשובים יותר מהעמדה ההומניטרית.
בריטניה לא הסתפקה באספקת נשק, אלא מילאה תפקיד עקיף באפשרת הפעולות הצבאיות של ישראל בשטח. שביתות עובדים והפגנות בבריטניה מצביעות על כך שייצוא הנשק תרם לביצוע התקיפות שגרמו לעשרות אלפי קורבנות אזרחיים – רובם נשים וילדים – בנוסף להרס תשתיות וכלכלה מקומית ברצועת עזה. על אף החלטות מועצת הביטחון שקראו להפסקת אש, המשך התמיכה הבריטית אפשר את המשך המצור והתקיפות.
בבריטניה הופעל לחץ ציבורי וזכויותי, כולל מחאות של איגודים מקצועיים פלסטיניים ובריטיים שקראו לסגירת המפעלים ולהפסקת הייצוא. אך מחאות אלו נתקלות בהתנגדות המדינה והחברות, תוך דיווחים על תקיפות נגד פעילים מול מפעלי "BAE Systems" בסטפורדשייר, בליווי משטרתי שמגן על המפעל – עדות לכוחם של האינטרסים הכלכליים והאסטרטגיים.
אספקת הנשק לישראל אינה רק פעילות כלכלית אלא גם תמריץ מעשי לישראל להמשיך בהתקפותיה. הדבר מחזק את יכולת צה"ל לבצע תקיפות מדויקות ומתמשכות – כולל נגד שכונות מגורים ותשתיות חיוניות – כפי שתועד בדוחות זכויות אדם בינלאומיים. היכולות הצבאיות הממומנות על ידי בריטניה הופכות את ישראל לפחות מהססת בנקיטת צעדים צבאיים רחבים, שמובילים לעלייה במספר הקורבנות האזרחיים ולהמשך הטבח. העובדה שבריטניה ממשיכה בסיוע חרף אזהרות ופסיקות בית הדין הבינלאומי לצדק להפסקת "מעשי האלימות", מצביעה על כך שהיא מעניקה לישראל כיסוי ממשי. כלומר, ייצוא הנשק אינו רק מסחר אלא מנגנון שמאפשר לישראל להמשיך בפשעים, ואף מעודד אותה לבחון טקטיקות חדשות בלב אוכלוסייה אזרחית.
סופר: אל-חנאדק
