תחום MASINT: מודיעין חדש — וישראל עושה בו שימוש

בשנים האחרונות, ובמיוחד במהלך המלחמה, בלט תחום מודיעיני חדש שבו עושה שימוש ישראל יחד עם שחקנים בינלאומיים נוספים במסגרת ההתמודדות עם חזבאללה בזירות שונות. תחום זה מכונה מודיעין מבוסס מדידה וחתימות – MASINT – שהפך לאבן יסוד בפעילות המחלקה החדשה באגף המודיעין בצה״ל (אמ"ן), הפועלת תחת מחלקת המחקר והמודיעין המבצעי, ונקראת "מרכז מניעת שיקום". לפי הנרטיב הישראלי, המרכז הזה מהווה נקודת מפנה במאבק מול חזבאללה ואיראן — מעבר מאסטרטגיית "הרתעה דרך ענישה" למודל מתקדם יותר: "מניעה באמצעות סיכול מקדים".

לפי מקורות ישראליים, "מרכז מניעת השיקום" עושה כיום שימוש בטכנולוגיות ספקטרליות ותרמיות מתקדמות מבוססות MASINT כדי לעקוב אחר פעילות תעשייתית או צבאית באתרים החשודים בשיקום יכולות הרקטות וההגנה של חזבאללה. טכנולוגיה זו מסוגלת לזהות את סוג הדלק, הרכב מתכתי של רכיבים, ואפילו את הטמפרטורות שנפלטות מהפעלת מכונות מסוימות — ובכך לבנות תמונת פעילות מדויקת בתוך מתקן סגור. על פי ערוץ 12 הישראלי, צוות MASINT במרכז הצליח לאחרונה לזהות חתימות תרמיות חוזרות באחת מפרברי בקעת הלבנון, שתאמו תבנית הפעלה של מנועי טילים קצרי טווח — מה שהוביל לביצוע תקיפה מדויקת תוך שעות. המקרה הוצג כהמחשה לפילוסופיית הפעולה החדשה: "מהחיישן למבצע" (Sensor-to-Shooter) בתוך דקות ספורות, באופן שמונע מהאויב זמן להסתרת ראיות או פירוק מערכות ייצור.

מהו MASINT?

מודיעין מבוסס מדידה וחתימות (MASINT) מהווה את הזרוע המדעית‑הנדסית של המודיעין המודרני. במקום להסתמך על מקורות אנושיים (HUMINT), תמונות לוויין (IMINT) או יירוט תקשורת (SIGINT), MASINT מתמקד במדידת תופעות פיזיקליות וזיהוי "חתימות" ייחודיות שמופקות על ידי עצמים, מערכות או פעילויות — דוגמת חתימות תרמיות, פרופילים רדאריים, מאפיינים אקוסטיים, שאריות כימיות, תזוזות סייסמיות, החזרי לייזר וחתימות גרעיניות/רדיו-אקטיביות. בקצרה — כל מה שרוטט, פולט אנרגיה, מותיר שאריות או יוצר שיבוש מדיד בסביבה, ניתן לתרגום מודיעיני.

תחום זה משלים את הפערים שמשאירים תחומי מודיעין אחרים, והוא מסוגל:

1. לזהות תופעות סמויות ולהעריך אותן: למשל, גילוי מתקנים קבורים (באמצעות רדאר חודר קרקע או חתימות תרמיות חריגות), איתור שלבי תדלוק טילים או הרכב כימי של שאריות פיצוץ.

2. לספק אימות מדעי מדויק: לדוגמה, אם תצלום מראה מבנה – MASINT יכול לזהות את סוג הדלק שבו נעשה שימוש, מצב השחיקה של המערכות, ואם נעשה שימוש בחומרים רדיואקטיביים.

3. לנטרל הסוואה והונאה: MASINT מודד את המציאות הפיזיקלית (תדרים, תנודות, תדרי קרינה), ולכן קשה לזייף את חתימותיו לאורך זמן.

4. לספק תמיכה מבצעית: MASINT משתלב בלחימה טקטית (לדוגמה: איתור ירי לפי קול), התרעה אסטרטגית (איתור ניסויים גרעיניים או שיגורי טילים), וחיזוק מקורות מודיעין אחרים.

תתי-תחומים:

1. מודיעין מדידה וחתימה בתחום האופטי/אינפרא-אדום (EO/IR)

2. מודיעין מדידה וחתימה מבוסס רדאר

3. מבוסס תדרי רדיו

4. מודיעין סייסמי ואקוסטי (גיאופיזי)

5. מודיעין כימי, ביולוגי, וחומרי

6. מודיעין גרעיני/רדיו-אקטיבי

כל תת-תחום מסתמך על חיישנים ייעודיים או עיבוד מתקדם של SIGINT ו-IMINT לשם חילוץ "חתימה" ייחודית, כמו ניתוח צורת גל רדארית במקום תמונת רדאר רגילה.

כיצד ישראל עושה שימוש בטכנולוגיית MASINT?

ישראל משקיעה רבות במודיעין טכנולוגי דרך פלטפורמות לווייניות, אוויריות, ימיות וקרקעיות: לוויינים מתוצרת עצמית (כמו סדרות Ofek/TecSAR), מטוסי ריגול מאוישים ובלתי מאוישים, מערכות לוחמה אלקטרונית מתקדמות. למשל, לווייני SAR (סינתטי) מסוגלים לספק תמונות בכל מזג אוויר ובכל עת, ולחשוף פעילות מוסתרת מתחת לצמחייה או בקרקע. חיישנים רב-ספקטרליים מספקים את מדידות הבסיס שמנותחות על ידי מומחי MASINT כדי להסיק על הרכב חומרים, חתימות תרמיות ודפוסי תנועה. שיגור הלוויין האחרון אופק 19 מהווה אינדיקציה להמשך ההשקעה בתחום.

אמצעי נגד ל-MASINT:

מכיוון ש-MASINT מנצל את הפיזיקה של המציאות, ההתמודדות איתו מחייבת שליטה, הסוואה או שיבוש של "חתימות":

1. ניהול חתימות והסוואה רב-ספקטרלית: שימוש בחומרים בולעי רדאר, בדים מיוחדים, בידוד תרמי, ציפויי הסוואה.

2. הטעיה והונאה: יצירת חתימות כוזבות – מקורות חום מזויפים, שיגור גלי רדיו מלאכותיים, מטרות דמה, הסוואה לתוך הנוף.

3. מיגון פיזי: מתקנים תת-קרקעיים, בידוד תרמי והתפוצצותי, מחסומים פיזיים שמסבכים את גילוי החתימות.

4. שיבוש והטעיה אלקטרונית: במיוחד נגד מערכות רדאר, לייזר או ליידאר – ניתן לשבש אותות או לפברקם.

5. שינוי דפוסי פעולה: ריכוזים קצרים של כוח, מעבר תדיר בין אזורים, חיקוי תנועות אזרחיות – מה שמקשה על איסוף ועיבוד חתימות קונסיסטנטיות.

6. סודיות בתהליכים ובחומרים: צמצום פליטות מזהות, בקרה על תנועת חומרים, שימוש בספקים לא קונבנציונליים.