האגדה הלבנונית בשטח: ניתוח הקרב היבשתי באוּלי אל־באס

בלבנון, לוחם ההתנגדות הביע ביצועים יוצאי דופן בקרב “אוּלי אל־באס”, כשהוא משלב בין יעילות טקטית וגמישות מבצעית ויכולת חדשנית בסביבה לחימה מורכבת. הוא הפגין יכולת גבוהה ליישם עקרונות של מלחמה בלתי סימטרית, תוך ניצול השטח להקמת מארבים מתוחכמים שהצליחו לסכל נסיונות רבים של חיילי ישראל להתקדם. הוא הציג מיומנויות יוצאות דופן בשימוש בנשקים שונים — כולל טילי נ"ט, מטענים מנופצים ומזל"טים — תוך תיאום הדוק בין חיל רגלים, ארטילריה ומהנדסים, מה שחיזק את יעילות הפעולות ההתקפיות וההגנתיות כאחד.

תכונותיו האישיות והנפשיות בלטו אף הן — שילוב של אומץ, יוזמה, סבלנות והתמדה נדירה, במיוחד לאור שרשרת הפתעות טקטיות ואסטרטגיות — החל מתקיפת הביג'ר ומערכות התקשורת, דרך הפגזות מאסיביות ממוקדות, מיקוד המנהיגות הג'יהאדית, ועד ההתנקשות בסייד חסן נסראללה ובעקבותיה בהתנקשות במחליפו סייד האשמי סייד האשם צפא א-דין. זאת בנוסף למשמעת, רוח ההקרבה והמודעות השדה, עם יכולת לקבל החלטות מהירות במצבים קריטיים. כל זה הפך את הלוחם בלבנון לגורם מכריע בהליכים בשטח ולגמול אסטרטגי — בכך שבלם את ניסיונות ישראל להשיג את מטרותיה, ובראשן הפעלת לחץ על חיזבאללה.

על פי טענות צבא ישראל במהלך “קרב אוּלי אל־באס”, ישראל ערכה תמרון קרקעי באמצעות חמש פלוגות לכוחותיה ביותר מ‑30 כפרים בדרום לבנון, וניהלה עשרות התנגשויות מול ההתנגדות. במסגרת זאת, דווח שגם שני לוחמי ההתנגדות הצליחו — לפי הכרה ישראלית עצמית — לכבוש במארב כ‑20 חיילים ישראלים ב־“עייטרון”.

הלוחם גילה יכולות לחימה מתקדמות גם מול יחידת “איגוז” בקרב “מארב אל מהאפר” ובקרבות נוספים. ניתן לסכם את תכונותיו בשלושה תחומים:

1 ) יכולות קרביות:

-שליטה בלחימה פרו‑גרילה, לחימה בלתי סימטרית והיברידית, כולל הטמעת מארבים מתוחכמים, לחימה התנגשותית וניצול תנאי השטח.

-שימוש יעיל בנשקים מגוונים: טילי נ"ט, מטענים, ארטילריה ומזל"טים, תוך אינטגרציה בין רגלים, מהנדסים וארטילריה.

-הובלה ותיאום מבצעי ביעילות, עם תכנון אסטרטגי ותגובה מהירה לשינויים בשדה הקרב.

-איסוף מודיעין ושימוש בו בפעולות מדויקות — הן התקפיות והן הגנתיות.

2)יתרונות קרביים:

-יוזמה והכתבת קצב הקרב.

-גמישות טקטית ויכולת התאמה למצב המשתנה.

-ניצול חולשות האויב והיכרות מעמיקה עם השטח.

-יכולת עמידה והתמדה, יתרון בלחימה ליילית ותנאים קשים.

3)תכונות מיוחדות:
עקרונות ודבקות ברוח המוסרית, אומץ, תעוזה, תבונה טקטית, סבלנות, משמעת, עשייה קבוצתית ומודעות מתמדת שעוסקת בזירת הלחימה.

החייל הישראלי והמלחמה הקרקעית: קשיים גדולים

לעומת זאת, חיילי צבא ישראל חוו קשיים משמעותיים להתמודד עם מלחמת גרילה ומורכבות סביבות הלחימה הלבנוניות, אף לאחר אימונים מוקפדים. הבולטים שבפגמים היו:

-הבנה מוגבלת של אופי ההתנגדות ושיטותיה, ותלות בטקטיקות קונבנציונליות שאינן יעילות.

-קשיים בתפעול בשטחים מורכבים ונחיתות בכיבוש חדורים.

-תלות יתר באש אווירית וארטילריה ללא השפעה משמעותית.

-חוסר יוזמה, קיפאון טקטי, איטיות בקבלת החלטות וחולשה בניצול העליונות הטכנולוגית.

-פחד מרכבת קרב ישירה במצבים רבים.

המארבים הבולטים של ההתנגדות

-מארב אל מהאפר – אל־עידיסה: ההתנגדות הצליחה לסכל ניסיון של יחידת “איגוז” באמצעות מארב מתוחכם שהפגע בטנקים, תוך שמירה על מורל גבוה. האויב ספג אבדות רבות ונסוג לאחר שבעה ימים.

-קרב משולש המוות: ההתנגדות השתמשה בלחימה סטטית ובהתקפה נעה, והותקפו קווי האספקה. כך נכשלו מתקפות של הקבוצות 91 ו‑98 ונדחסו להפסדים כבדים.

-קרבות אל־ח'יאם, בנת ג’בייל ושמע־אל־בייאדה: הוצגה יכולת לרבות לחשוף תחבולות האויב, לעמוד מול התקפות שריון וחיל רגלים, ולבצע הגנה מקיפה דרך מארבים ולחימה מנקודת האפס, תוך שמירה על יוזמה ושליטה.

-מארב עייטרון: עיתון "יידעוט אהרונוט" פרסם פרטים על קרב קרקעי ב־עייטרון שבדרום לבנון, שבו שני לוחמים מחיזבאללה בלבד עמדו מול כוח של 20 חיילי צה״ל שהתמקם בתוך בניין הרוס. הם הוקפו וניכנסו לעימות עז שנמשך כ‑14 שעות.

על פי כתב צבאי יואב זיטון, שיצא לפגוש חייל שנפצע בקרב, מדובר בקרב הארוך והאלים ביותר שצה״ל ניהל בדרום לבנון, שהביא למותם של 6 חיילים ולפציעת 14 נוספים.

אפוס גבורה

“קרב אוּלי אל־באס” לא הייתה מלחמה רגילה — אלא אפוס גבורה שהבהיר יכולות איכותיות ותכנון אסטרטגי מובהק של לוחמי ההתנגדות מול מכונת המלחמה הישראלית הממומנת בטכנולוגיה מתקדמת. לוחמי ההתנגדות הציגו ביצועים אגדתיים שהפכו את מפת הקרב ושיבשו את מאזן האויב. בעוד שישראל נכנסה למערכה עם הצהרות שאפתניות — בין היתר הבטחה לחסל את עוצמות חיזבאללה ולכפות אזור מפורז — לבסוף צמצמה את יעדיה. שבועות לפני תום המערכה הצהיר ראש המטות הכלליים הרצי הלוי שמפגש עם ההנהגה הבכירה של חיזבאללה — לרבות ההתנקשות בהם — מהווה הישג מספיק כדי לעצור את ההתקפה.