במספרים: הפסדי הצפון בעיניים ישראליות

הפעולות המתמשכות של חיזבאללה נגד צפון ישראל גרמו לנזקים כלכליים כבדים שפגעו בחקלאות, בתעשייה ובבתים, בנוסף לשריפות, כמו גם לאבידות בנפש, הן בקרב אזרחים והן בקרב חיילים. המשמעותית ביותר היא נטל הפליטים שנמשך מאז תחילת הלחימה בחזית הצפונית.

במסגרת זו, פרסם אתר "וואלה" דו"ח המציג את הנזקים הכלכליים והאנושיים שנגרמו לישראל בהתבסס על מקורות רשמיים ישראליים. הדו"ח מתאר את ההסלמה של חיזבאללה בגבול, כאשר מספר הרקטות ששוגרו לעבר יישובי הצפון שילש את עצמו בהשוואה לינואר 2024.

ישראל ממשיכה להפעיל איפוק ולא משיבה במתקפה חזקה בצפון, למרות שחיזבאללה בחר לתמוך בתקיפות חמאס והגביר בהדרגה את עוצמת הירי. לפי מערכת הביטחון, בינואר שוגרו 344 רקטות ופגזים לעבר ישראל, וביולי מספר הרקטות ששיגר חיזבאללה עלה לכ-1,091 רקטות, פי שלושה מאשר בחודש ינואר. המגמה ברורה – מספר הרקטות והפגזים עלה בהתמדה מאז תחילת השנה, למעט ירידה קלה ביוני.

במהלך התקפות חיזבאללה נהרגו 44 בני אדם, מתוכם 24 אזרחים ואזרח הודי אחד, ו-19 אנשי כוחות הביטחון. 271 אנשים נפצעו, מתוכם 130 אזרחים ו-141 מאנשי כוחות הביטחון. הנתונים נלקחו מ"דיוקן לאומי" שפורסם בשבוע שעבר והוכן במטה התקשורת הלאומית במשרד ראש הממשלה.

מאז תחילת המלחמה ועד לשבוע שעבר, פונו כ-62,480 תושבים מיישובי הצפון. מתוכם, כ-16,855 שוכנו בבתי מלון ו-45,562 שוכנו בקהילה, כאשר 63 מהם היו תושבים עצמאיים. כ-15,715 מהמופנים הם קטינים.

לפי רשות המיסים, עד לשבוע שעבר הוגשו 4,378 תביעות פיצויים בגין נזקים לבניינים ולרכוש ביישובי הצפון. ניתן לראות נזקים חמורים ביישובים גבוליים כמו מטולה, מנרה וחניתה, וכן בעיר קריית שמונה בצפון. כל היישובים הללו פונו מתושביהם, אך בקריית שמונה, לדוגמה, נאמר על ידי ראש אגף משטרת ישראל, סגן המפכ"ל אריק ברקוביץ', שכ-2,500 תושבים שהו ביישוב המפונה לאחר שחזרו לבתיהם ביוזמה פרטית או שלא עזבו כלל למרות ההוראות. רשות המיסים מעריכה כי צפויות להתקבל אלפי תביעות פיצויים נוספות מתושבי הצפון שטרם שבו לבתיהם כדי להעריך את הנזקים. ברבים מהמקרים לא ניתן להתחיל בתיקון הנזקים מחשש לירי מכוון מצד חיזבאללה.

השריפות הגדולות שנגרמו כתוצאה מהתקפות הרקטות, המל"טים והטילים המיירטים, גרמו לנזקים כבדים. שירותי הכיבוי מעריכים כי כ-180 דונם נשרפו מאז תחילת המלחמה. בהשוואה, באסון שריפת הכרמל נשרפו כ-25 דונם. שירותי הכיבוי וההצלה הישראליים מסרו כי מאז תחילת המלחמה ועד לשבוע שעבר, פעלו הכבאים ב-790 אירועים כתוצאה מנפילות. כ-80 דונם של קרקע נשרפו ברמת הגולן, ורובם בגליל.

לפי רשות הטבע והגנים, השריפות שאירעו בין ה-4 ל-5 ביולי, לאחר מטח גדול של רקטות מלבנון, השמידו כ-12,660 דונם, מהם כ-7,500 דונם ברמת הגולן ו-4,600 דונם בגליל העליון.

מדינת ישראל סובלת מנזקים כבדים כתוצאה מהמלחמה, ואין אופק לסיום הקרבות, כאשר כל איומי הצדדים עשויים להחריף את המצב.

מושיק דוידוביץ', ראש מועצת מטה אשר וראש פורום קו העימות, אמר: "הקבינט הביטחוני נמנע מלקבל החלטה מאז תחילת המלחמה. אני לא איש צבא ולא מתנגד לצבא ולהחלטות המבצעיות שלו, אבל כשמדובר בהחלטות הממשלה והקבינט שמשפיעות על כל תושבי הצפון, אני אומר שוב ושוב שהממשלה הישראלית לא מבינה מה קורה כאן בגבול הלבנוני. לא רק שהיא מתפקדת על נורמליזציה של המלחמה כחיים טבעיים, אלא שהיא עומדת לפתוח במלחמה כוללת אכזרית! אי אפשר להרחיק את חיזבאללה מהגדר, כבר ראינו את הסרט הזה במלחמות קודמות ותראו לאן הגענו".