אלגוריתמים של מוות: הלגיטימציה לחיסול אזרחים בקרב אוּלי אל-באס

הבינה המלאכותית לא הייתה רק כלי מסייע בקרב אולִי אל-בַּּאַס, אלא רכיב יסוד בתורת הלחימה. שדה הקרב הפך למערכת משולבת של איסוף נתונים, סיווג בני אדם ומבנים, ויצירת תקיפות באופן כמעט תעשייתי, כאשר המהירות והכמות הפכו למדדים מרכזיים להצלחה על חשבון האימות האנושי וההבחנה המשפטית. שינוי זה מאיים על הביטחון האזורי ומעלה סוגיות אתיות ומשפטיות חמורות שיש להתמודד איתן ברמה אסטרטגית ומעשית. חשוב אף יותר להבין את הסיכונים הביטחוניים של בינה מלאכותית ולהתמודד איתם ברמה אישית וחברתית באמצעות הגברת המודעות לביטחון אזרחי.

כיצד פעלו מערכות הבינה המלאכותית במלחמה על לבנון

עמוד השדרה של שינוי זה הוא שילוב בין פלטפורמות שונות:

-מערכות סיווג פרטים – "לבנדר": מערכת המלצות המעניקה לכל אדם ציון הסתברות (1–100) לכך שהוא חמוש, והופכת את רף הציון להמלצת תקיפה. במלחמה קודמת שימשה ליצירת רשימות נרחבות של מטרות, ואותו ההיגיון הופעל נגד מטרות בלבנון לזיהוי גורמים אחראים ופיצוץ מוקדים בעלי ערך ביטחוני.

-פלטפורמות מבניות – "חבסורה/הבשורה": מנתחת תצלומי לוויין ומזל"טים ליצירת מטרות מבניות – ממחסנים ועד מגדלים – וממליצה עליהם כיעדים תקפיים. ניתוח זה הרחיב את הגדרת "מטרה צבאית" כך שתכלול גם תשתיות אזרחיות.

-תזמון תקיפות – "איפה אבא שלי?": משלבת נתוני מעקב טלפוני עם מסדי כתובות כדי להתריע מתי מטרה נכנסת לביתה, מה שהקל תקיפות ליליות עם סיכון גבוה לנפגעים משפחתיים.

-רשתות מעקב ביומטריות – מערכות "הזאב": מצלמות ומערכות העלאת תמונות שמזינות מסדי נתונים עצומים, והופכות כל פרט ל"טביעת אצבע דיגיטלית" הניתנת לחיפוש וקישור דרך אלגוריתמים של רשתות חברתיות מודיעיניות.

-מפעלי תקיפה – "מפעל האש" ומערכות תכנון אוטומטיות: ממירות המלצות תקיפה לתוכניות טקטיות (כמות חימוש, תזמון טיסות, אופן ביצוע) בתוך דקות במקום שעות. קיצור זה בלוחות הזמנים מבטל למעשה את הבקרה האנושית.

תוצאת השילוב של מערכות אלו הייתה מלחמה מהירה, בעוצמה גבוהה, ניתנת לשכפול בהיקף רחב – אך גם פחות מבדילה וחשופה יותר לטעויות הרסניות קולקטיביות.

השפעות ממוקדות על הקרב מול לבנון

-הרחבת בנק המטרות וצמצום ההבחנה: מה שבעבר נחשב למטרות ממוקדות או גורמי פיקוד, התרחב לאלפי שמות ומבנים תחת סף "ההסתברות", מה שהוביל לריבוי תקיפות מקדימות וחיסולים ממוקדים שלא תמיד התחשבו במרחב האזרחי.

-החלשת תפקיד הבקרה האנושית: בדיקות מהירות (של מספר שניות) להמלצות הבינה המלאכותית הופכות את "צוות האדם והמכונה" לחותמת גומי, מה שמטשטש אחריות קבוצתית ומפחית שקיפות מוסרית.

-מלחמה פסיכולוגית ותודעתית: לצד תקיפות פיזיות, נעשה שימוש בכלים של בינה מלאכותית לזיופים עמוקים, ניתוח רגשות ושליחת מסרים ממוקדים שמטרתם להחליש את המורל או לעורר פילוג פנימי – מה שהופך את הזירה התקשורתית לחזית לוחמה שנייה.

-עלייה בטעויות סטטיסטיות: אימוץ סטנדרטים של "שולי טעות" סטטיסטיים (למשל, קבלה של ~10% שגיאה כהוצאה סבירה) הופך אובדן אזרחים ל"עלות" מקובלת בתקציב המבצע, וזהו שינוי מוסרי ומשפטי חמור.

המלצות למודעות ביטחונית וצמצום סיכונים

הגנה דיגיטלית

-צמצום טביעת הרגל הדיגיטלית: הימנעות משיתוף מידע אישי, תמונות או מיקומים גאוגרפיים באינטרנט או באפליקציות לא אמינות.

-ניהול מכשירים חכמים: כיבוי GPS אלא אם יש בכך צורך דחוף, והימנעות מהבאת טלפונים לאזורים רגישים או כינוסים.

-אפליקציות חשודות: הימנעות מהורדת אפליקציות לא מוכרות שעשויות לאסוף מידע ולשלוח אותו לשרתים עוינים.

-שינוי שגרה דיגיטלית: שימוש ברשתות מאובטחות, החלפת סיסמאות באופן קבוע, ואי שימוש בחשבונות ציבוריים לתכתובות פרטיות.

הגנה בשטח

-מודעות למצלמות: יש להניח כי מתקיימת מעקב מתמיד באמצעות רחפנים ומצלמות חכמות, ולהימנע מתנועות או התקהלות שעשויות להתפרש כיעד צבאי.

-ניהול תנועה: הימנעות ממסלולים קבועים, שכן חזרתיות מקלה על האלגוריתמים לזהות דפוסים.

-הימנעות מהתקהלויות מיותרות: ככל שהצפיפות האנושית נמוכה יותר, קשה יותר לאלגוריתמים להצדיק את המרחב כ"יעד בעל ערך".

ביטחון מידע בתוך החברה

-מודעות קולקטיבית: הפצת תרבות זהירות בשימוש בטלפונים חכמים וברשתות החברתיות, במיוחד בקרב צעירים.

-הימנעות מחשיפת קשרים אישיים או משפחתיים: האלגוריתמים מקשרים בין מערכות יחסים לצורך זיהוי רשתות חברתיות, מה שעלול להרחיב את מעגל המטרות.

-התנגדות להטעיה: אימות חדשות והודעות לפני הפצתן, שכן ישראל עשויה להשתמש בבינה מלאכותית ליצירת תוכן מזויף (Deepfake) לשם פירוק האמון החברתי.

התמודדות עם מסרים פסיכולוגיים ותודעתיים

-מודעות ללוחמה תקשורתית: הכרה בכך שתמונות וסרטונים מזויפים עשויים להיות מופקים באלגוריתמים כדי להחליש את המורל.

-אימות קבוצתי: אימוץ נוהג של התייעצות בתוך המשפחה או הקהילה לפני האמונה בשמועות.

-חוסן נפשי: שמירה על שיח חיובי וחיזוק הרוח הקולקטיבית כאמצעי הגנה מול ניסיונות לערער את היציבות.

שיתוף פעולה עם גורמים מקומיים

-דיווח מיידי: במקרה של זיהוי רחפנים חשודים, מכשירים אלקטרוניים לא מזוהים או אפליקציות חשודות.

-השתתפות בסדנאות מודעות: מעורבות בסדנאות או הרצאות על ביטחון דיגיטלי ושדה שמארגנים גורמים מקומיים.

-שיתוף ידע: העברת ידע וניסיון ביטחוני בין משפחות ושכונות.

חקיקה וממשל בינלאומי

-קידום הסכמים אזוריים ובינלאומיים להגבלת השימוש במערכות איתור מטרות אוטומטיות נגד אוכלוסיות אזרחיות או ללא אימות אנושי אפקטיבי.

-הטלת סטנדרטים אתיים על מערכות צבאיות כגון כללים לשימוש ב-"Lethal AI" וסנקציות על השימוש בהן בהפרה בוטה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי.