02:45 זמן קודס הכבושה
מאז כיבושה של פלסטין, נוקטת ישראל במדיניות שיטתית של מחיקה והדרה כלפי הפלסטינים, באמצעות הפקעת אלפי דונמים מאדמותיהם, הריסת בתיהם ושלילת זכויות יסוד למגורים, עבודה ותנועה. מדיניות זו אינה עוד ננקטת באופן מקוטע או זמני, אלא הפכה לשיטה יומיומית הפוגעת בכפרים ובערים פלסטיניות ברחבי הגדה המערבית, ומשקפת תפיסה ישראלית ברורה לשנות את המציאות הדמוגרפית והגאוגרפית לטובת ההתנחלויות. זאת מתבטאת גם בפעולות ההעתקה הכפויות מהן סובלים הפלסטינים בידי רשויות הכיבוש, המבקשות לכפות מציאות חדשה המבוססת על מחיקת הזהות הפלסטינית מן הארץ.
התפשטות נרחבת של צעדים שרירותיים אלו, בנוסף למראות הקטסטרופליים שראה העולם מעזה בחודשים האחרונים, דחפו את דעת הקהל הבינלאומית – כולל מדינות המקיימות יחסים או נורמליזציה עם ישראל – לבחון מחדש את הכדאיות שבהמשך השתיקה. התמונות שיצאו מעזה והמעשים היומיומיים בגדה ציירו תמונה שלמה על טיב הפרויקט הישראלי המבוסס על התנחלות, התפשטות ואלימות מכוונת. הדבר אף גרם לחלק מבירות ערב, שנקטו בעבר במדיניות פתיחות כלפי תל אביב, להבין כי יש להציב גבולות לחריגות הישראליות.
האזהרה האמירתית
בהקשר זה, אתר "אקסיוס" האמריקאי חשף בדיווחו כי איחוד האמירויות הזהירה את הבית הלבן שכל צעד ישראלי לסיפוח חלקים נרחבים מהגדה המערבית יביא לפגיעה בהסכמי אברהם ואף עלול להפילם לחלוטין. איחוד האמירויות, שהייתה המדינה הערבית הראשונה שחתמה על ההסכם ב-2020 בתמורה ל"התחייבות ישראלית לא לספח", רואה בכל חזרה למסלול זה הפרת ההסכם – לפי גורמים אמירתים. גורם אמירתי אף אמר לאתר כי "הבחירה שלפני ישראל כעת היא בין סיפוח להשתלבות אזורית", והדגיש כי מימוש תוכניות אלה "יגרום לנזק חמור ביחסים הדו-צדדיים ויחסל כל רעיון של אינטגרציה אזורית".
אך התועלת באזהרה זו נותרת לא ברורה, שכן אבו דאבי ממשיכה בתיאום עם ישראל גם במהלך מלחמת עזה, ואף משתתפת בדיונים על תוכניות ליום שאחרי המלחמה. הדיווח הוסיף כי האמירתים שוחחו באופן ברור עם הבית הלבן ועם ממשלת נתניהו בשבועות האחרונים, והבהירו שכל סיפוח יהווה "פעמון מוות לפתרון שתי המדינות", ואף עלול לפתוח את הדלת לקריסת מסלול הנורמליזציה כולו.
האם פרויקט הסיפוח זוכה לברכת ארצות הברית?
הדיון המרכזי סובב סביב השאלה האם תוכניות אלו מתבצעות בהסכמה אמריקאית אם לאו. כל הסימנים מעידים כי וושינגטון אינה משקיפה ניטרלית, אלא שותפה מובלעת בפרויקט הסיפוח. כלי תקשורת ישראליים ציטטו את שר החוץ הישראלי, גדעון סער, שאמר כי עדכן את מקבילו האמריקאי, מרקו רוביו, על כוונת תל אביב להמשיך בסיפוח "בתגובה לכוונת מספר מדינות מערביות להכיר במדינה הפלסטינית". מההתפתחויות עולה כי ממשל טראמפ אינו מתנגד למעשה לצעד זה, שכן בעבר כבר סגר הבית הלבן את משרד אש"ף בוושינגטון ופעל לפגוע בסוכנות אונר"א – במסגרת קמפיין שיטתי שמטרתו לחסל את הבעיה הפלסטינית לטובת ישראל.
הפרשן הרפובליקני אדולפו פרנסיסקו הרחיק לכת ואמר כי "וושינגטון אינה עומדת מהצד, אלא מעורבת בתמיכה ברורה בישראל". לדבריו, "נתניהו שכנע את טראמפ להשתמש בקלף הסיפוח כקלף לחץ כפול: מצד אחד על חמאס והנושא הפלסטיני, ומצד שני כמסר למדינות המערב כי יש לערוך עסקה מקיפה בנוגע לעזה ולגדה ולחזק את הביטחון שם". גישה זו משקפת כי הסיפוח אינו רק פרויקט ישראלי פנימי, אלא קלף מגובה אמריקאית להשגת מטרות רחבות יותר.
גם אם ייראה שוני כלשהו בתוך הממשל האמריקאי, אין זה משנה את העובדה שארצות הברית תנצל את יכולותיה לטובת ישראל. בעוד שחלק מהגורמים, כמו השליח סטיב ויטקוף, סבורים שהסיפוח "יסבך את יכולת וושינגטון לרתום את התמיכה הערבית לשלב שלאחר עזה ויערער את סיכויי השלום הסעודי-ישראלי", אחרים מאשרים כי ממשל טראמפ לא יציב מכשולים בפני תל אביב. יתרה מכך, השתתפותם של אישים אמריקאים בכירים, כמו מרקו רוביו, באירועים של מתנחלים במזרח ירושלים מעידה על התייצבות פוליטית המכשירה את פרויקט ההתנחלות במקום לבלום אותו.
בסיכומו של דבר, סיפוח הגדה המערבית ופעולות ההתנחלות משקפים שיתוף פעולה אמריקאי עם הפרויקט – דבר שיפגע בלב רעיון "הסכמי אברהם" שוושינגטון ובעיקר טראמפ שיווקו כ"מורשת דיפלומטית". משמעות הדבר היא כישלון ההסכמים, שכן לא יישארו אפשרויות רבות: או להעדיף את העמים וזכויותיהם – או להצטרף לפרויקט התפשטות התנחלותי חסר גבולות.
סופר: אל חנאדק
