איראן שיגרה כ־20 טילים בליסטיים מדויקים לעבר חיפה במסגרת הגל השבעה־עשר של מבצע "הבטחת האמת 3", ביום שישי, 20 ביוני 2025. מטרת התקיפה הייתה משרד הפנים הישראלי, המכונה "מגדל המפרש" או "מבנה הרקטות". הפגיעה גרמה לנזקים חומריים משמעותיים, והעלתה סימני שאלה לגבי חשיבותו של המוסד הזה ותפקידו בתוך התשתית האדמיניסטרטיבית של ישראל.
הבניין של משרד הפנים ממוקם במרכז חיפה, ברחוב העצמאות 36, בסמוך לנמל חיפה המרכזי ו"קבינה השלישית". מיקומו הסטרטגי מול חוף ימי מרכזי וקרוב לתשתיות כלכליות־ימיות הבהיר את חומרת הפגיעה.
מבנה ומאפיינים טכניים
השם הרשמי: מבנה ממשלת יצחק רבין – מגדל ב'
כולל 29 קומות מעל הקרקע ו־8 קומות תת־קרקעיות
גובה כולל של כ־137 מטר, כולל מגדל מתכתי המזכיר מפרש ימי
הושלם בשנת 2002 והיה באותה עת בין המבנים הגבוהים בישראל
שטח כולל מוערך של מעל 40,000 מ"ר
כולל מקלטים ומערכים מוגנים מתחת לפני הקרקע
נבנה על ידי חברת "שכון ובניין" בשיתוף עם עיריית חיפה ומשרד הפנים
שימושים ותפקידים
משרד הפנים – סניף חיפה והצפון
בתי הדין לעבודה ולניהול
מחלקת רישום אוכלוסין וזרים
משרדי מידע ושירות אזרחי
משרד הממשל האזרחי לרשות הנמל וחיפה
הקומות הראשונות משמשות למשרדים ממשלתיים מגוונים, כולל שירותים של רשויות מקומיות
המתחם מתאים לתפעול של יותר מ־3,000 עובדי מדינה וליותר מ־12,000 מבקרים מדי יום
התקיפה הפרטנית
צה"ל ומקורות איראניים מציינים כי התקיפה הייתה מדויקת ופגעה במבנה ממשלתי־צבאי
דיווחים ישראליים דיווחו על פגיעה בולטת בקומות התחתונות שבהם מתבצעת פעילות משרד הפנים
נפגעים פונו, קיים מצב של חרדה ותזוזה נרחבת
חזית הבניין ורבות מהמדרכות והמנופים באזור נחבלו
הפעילות הסמוכה הושבתה למשך כ־18 שעות
דיווחי ynet וערוץ 12 מציינים כי מערכת "כיפת ברזל" לא יירטה את הטילים, ככל הנראה בשל זווית כניסה נמוכה
המשרד מהווה את ציר התקשורת המרכזי בין הממשלה לבין תושבי הצפון
אחראי לניהול והסדרה של האוכלוסייה באזור הנמל והעיר
מחזיק במאגרי מידע חשובים המשמשים את השב"כ למעקב ומודיעין
משמש לעיתים כפלטפורמה סודית לפגישות אבטחה לאומיות
כינוי של עיתונאי ביטחוני רון בן־ישאי תיאר אותו כ"יעד רגיש שלא ניתן לפגיעה גם בשגרה – ובוודאי לא בעת מלחמה"
סיכום
הפגיעה האיראנית במגדל המפרש בסמוך לחיפה משמשת מבחן חד למצב ההגנה האזרחית־צבאית בישראל. היא מצביעה על הפוטנציאל הפוליטי־צבאי של תשתיות אזרחיות רגישות בפני התקפות ממוקדות. האירוע מעלה הצורך לבחון מחדש את גישות הגנה המקומיות והלאומיות בישראל – לאור האיומים ההולכים וגוברים מצד מתקפת טילים ממוקדות.
סופר: אל-חנאדק