אל-סווידא כתירוץ ודמשק כמטרה: כיצד גורר הפרויקט האמריקני את סוריה אל עבר החלוקה?

התיק הסורי חווה הסלמה חמורה עם המשך התקיפות הישראליות, שפגעו לאחרונה בבירת דמשק בטענה לאירועים בא-סוידא, למרות מה שנראה כקִרבה אמריקנית לממשלת השרע החדשה בסוריה. על אף הטון הפייסני לכאורה של וושינגטון, העובדות מצביעות על פער בשיח ותיאום בפעולה בין וושינגטון לתל אביב, מה שמשרת את תוכנית חלוקת סוריה והחלשת המדינה המרכזית.

הסתירה האמריקנית: גינוי שטחי ותנועה כפולה

בתגובתו לאירועי א-סוידא, אמר השליח האמריקני תום בראק: "אנו מגנים את האלימות נגד אזרחים... כל הצדדים צריכים לסגת ולהשתתף בדיאלוג רציני". שר החוץ האמריקני מרקו רוביו הביע גם הוא "דאגה עמוקה" בנוגע לתקיפות הישראליות. אך עמדה זו לא חרגה מהמסגרת הסמלית, כאשר וושינגטון ניסתה להצדיק את התקיפה על דמשק כתוצאה מלחץ פנימי דרוזי.

למרות שהנשיא טראמפ תיאר את המצב כ"אי הבנה בין הסורים לישראל", העובדות בשטח חושפות תמיכה אמריקנית מרומזת בהגברת הלחץ הצבאי הישראלי על הממשלה הסורית, במיוחד לאחר הצהרות המצביעות על הנחיה אמריקנית ברורה לממשלת השרע לסגת מהדרום הסורי, תוך רמיזה לחוסר יכולתה למנוע פלישה ישראלית כוללת לבירה

הבלבול הסורי וההערכה השגויה
הצהרות בכירים סורים, כגון מנהל יחסי הציבור במשרד ההגנה, משקפות תחושת הפתעה מהתקיפה על דמשק, שתוארה כ"בלתי צפויה". פרשנים תהו מדוע שגתה סוריה בהערכת כוונות ישראל, במיוחד לנוכח האיתותים האמריקניים המעודדים את ממשלת השרע להשיב את שליטתה בשטחים, כולל הדרום.

בלבול זה הוביל כמה, בהם בורהאן ע'ליון, לטעון כי ממשלת השרע נפלה במלכודת פיתוי אמריקנית-ישראלית, לאחר שהולכה להאמין כי המצב בא-סוידא בשל להסדרה, ולבסוף הופתעה מתקיפות אוויריות בלב הבירה – דבר שראה ע'ליון כחלק מתוכנית לפרק את סוריה.

ישראל: בין הגנה על הדרוזים לפגיעה במדינה
למרות שטענה כי תקיפותיה נועדו להגן על הדרוזים, העובדות – כפי שציין וליד ג'ונבלאט – מצביעות על כך ש"השמדת משרד ההגנה אינה קשורה להגנת הדרוזים". התקיפה כוונה למחסני נשק ומרכזי פיקוד, דבר המרמז על מטרה אסטרטגית החורגת מגבולות א-סוידא ומבקשת לפגוע בלב המדינה הסורית.

גם התקשורת העברית הצביעה על סתירות בנרטיב: מקורות מסוימים טענו כי השרע "שגה בהערכה וחשב שישראל לא תתערב". העיתונאי יוסי מלמן הביע תדהמה מעומק המעורבות הישראלית בענייניה הפנימיים של סוריה.

אמריקה וההימור על האחדות... ואז ההפך הגמור
מהצהרות אמריקניות, במיוחד דרך הפלטפורמה "אקס", עולה תמיכה ברורה בממשלת השרע. בראק שיבח את ה"התקדמות הבולטת" בסוריה וקרא ללבנון ללכת בעקבותיה. משרד החוץ האמריקני אף הודיע על הסרת "תחריר א-שאם" מרשימת הטרור, כחלק מחזון ל"סוריה יציבה ומאוחדת".

אולם תמיכה זו הפכה במהרה לשתיקה או להצדקה של התקיפות הישראליות, ואף ללחץ על הממשלה הסורית בטענה למניעת הסלמה, דבר המצביע על סתירה מבנית בגישה האמריקנית.

פרויקט החלוקה וחזרת "סייקס-פיקו"
הסימנים מעידים כי לא מדובר בהסלמה חולפת, אלא בחלק מפרויקט רחב יותר. דבריו של בראק על אפשרות ש"לבנון תסופח לסוריה", גם אם נאמרו בטעות, חושפים חשיבה אמריקנית על מפת אזור חדשה. השתלטותה של ישראל על מסדרון דאוד האסטרטגי, המחבר את הגולן למזרח סוריה, מהווה צעד משמעותי בפרויקט השליטה האזורית.

מסדרון זה מחבר בין א-סוידא, קונייטרה ודרעא לבין בסיס אל-תנף האמריקני, ומשם לבוקמאל, ובכך מבטיח רצף גאוגרפי מדרום סוריה לגבול עיראק, ויוצר טבעת לבידוד איראן ברמה האזורית. "כּס״ד" משתתפת כיום בפרויקט זה, עם דחיפה אמריקנית לשלב אותה במדינה, אך ללא ערבויות למניעת תרחיש דומה לזה של א-סוידא בקרב הכורדים בעתיד.

ישראל הגדולה והשלכות הפרויקט הכורדי
דיווחים תקשורתיים ציינו פגישות בין גורמים ישראלים למנהיגי "כּס״ד", שבהן הציעה ישראל תמיכה בהקמת מדינה כורדית בצפון-מזרח סוריה, עם אפשרות להרחבה לטורקיה, עיראק ואיראן. מגמה זו מגבירה את הדאגה הטורקית מפני התפשטות ההשפעה הישראלית-כורדית לגבולותיה.

כך נראה שפרויקט "ישראל הגדולה" מתרחב בצעדים יציבים תחת מטריית התמיכה האמריקנית, בעוד המדינה הסורית נשחקת בין לחצים אזוריים לתמרונים בינלאומיים – מה שמקשה על יציבותה, כל עוד לא ישתנו מערכות הכוח המרכזיות באזור.