האדמירל בראד קופר הוא אחת הדמויות הבולטות בצי של ארצות הברית, עם קריירה של למעלה משלושה עשורים במהלכה התקדם בדרגות ובתפקידי פיקוד. את שירותו החל עם סיום לימודיו באקדמיה הימית של ארה"ב בשנת 1989, והתמחה בלוחמה שטחית, מה שהוביל אותו לפקד על מגוון ספינות מלחמה ולבצע מבצעים באזורים גיאוגרפיים מורכבים מבחינה ביטחונית וגיאופוליטית. כיום הוא משמש כסגן מפקד פיקוד המרכז האמריקאי (CENTCOM), וצפוי להחליף את מייקל קורילה כמפקד הפיקוד ביוני 2025 לאחר שמונה לכך על ידי הנשיא דונלד טראמפ.
חייו המוקדמים והשכלה:
קופר נולד בשנת 1967, בנו של קצין בצבא האמריקאי, מה שהעניק לו היכרות מוקדמת עם אורח החיים הצבאי והמעבר התכוף בין בסיסים. הוא סיים את לימודיו בתיכון סידני לנייר במונטגומרי, אלבמה, ולאחר מכן למד באקדמיה הימית וקיבל תואר ראשון בכלכלה בשנת 1989. בהמשך רכש השכלה רחבה, כולל תואר שני במודיעין אסטרטגי מאוניברסיטת המודיעין הלאומית, ולמד ביטחון לאומי ויחסים בינלאומיים באוניברסיטאות הרווארד וטאפטס. כמו כן הוא בוגר המכללה לפיקוד ומטה של צבא ארה"ב.
קריירה ימית ופיקוד:
כקצין לוחמה שטחית, צבר קופר ניסיון נרחב בשירות על ספינות סיור, משחתות, נושאות מטוסים וספינות אמפיביות. בין תפקידיו המוקדמים: שירות על סיפון ה־USS תומאס אס. גייטס, קצין מבצעים ב־USS פיצג'רלד ו־USS אנזיו, וסגן מפקד ב־USS ויקסבורג. הוא שימש כעוזר למפקד קבוצת נושאת המטוסים USS דווייט די. אייזנהאואר. פיקד על המשחתת USS ראסל והסיירת USS גטיסברג.
השתתף במבצעים רבים, בהם:
מבצע "סופה במדבר" (1991)
מבצעי לוחמה בסמים בדרום אמריקה
אכיפת אזור ללא טיסה בבוסניה והרצגובינה (1993)
הכנה למלחמת קוסובו (1998)
משברי הגירה מהאיטי (2010)
פריסות במערב האוקיינוס השקט ובמערב אסיה, כולל לחימה באפגניסטן לסירוגין בין 2001–2018
על היבשה, שירת בתפקידים בכירים בבית הלבן, משרד ההגנה, פיקוד אפריקה של ארה"ב (AFRICOM) והצי באוקיינוס השקט. היה יועץ בכיר לשר הפנים האפגני, ראש מדור לרפורמה במשטרה ומשמר הגבול האפגניים.
כתואר אדמירל מילא שורת תפקידים בכירים:
ראש תחום חקיקה בצי: ניהל את הקשר עם הקונגרס
מפקד כוחות השטח באוקיינוס האטלנטי
מפקד קבוצת התקיפה האמפיבית השביעית באוקינאווה, יפן – ניהל את פריסת ה־F-35 הראשונה
מפקד הצי האמריקאי בקוריאה: העניק לחייליו עיטור נשיאותי מדרום קוריאה, ונקרא בפי המקומיים "גו טה איל"
מפקד הצי החמישי וכוחות NAVCENT ו־CMF בבחריין (2021–2024): הקים כוח לוחמה ימי המבוסס על רחפנים ו־AI, ניהל מבצעים נגד פעילות איראנית ותימנית, כולל מבצעי "שומר השגשוג" (2023) ו"פוסידון ארצ'ר" (2025), והצהיר שזו "הפעילות הימית הגדולה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה"
כיום הוא סגן מפקד פיקוד CENTCOM, מינוי שהחל בפברואר 2024 לאחר המלצה באפריל 2023.
אותות ועיטורים:
סיכת לוחם שטח
מדליית שירות יוקרתי של הצי
מדליית שירות ביטחוני עליון (עם עיטור עץ אלון)
מדליית כוכב הארד
מדליית הצטיינות (עם שלושה כוכבים)
מדליות שירות רבות
עיטור הנשיא של דרום קוריאה ליחידתו
הקשר לישראל:
קופר מוכר מאוד בקרב הצבא הישראלי ונחשב לקרוב לישראל. מאז העברת תחום האחריות של ישראל ל־CENTCOM בינואר 2021, היה לו תפקיד מרכזי בהקמת שיתופי פעולה ביטחוניים עם ישראל ומדינות ערב המתונות, במטרה לבלום את איראן.
ביקר בישראל מספר פעמים, נפגש עם בכירים כמו אמיר ברעם, ביקר בבסיסים והשתתף בתרגילים משותפים עם חיל האוויר הישראלי וה־F-15 האמריקאי. היה שותף בדיונים על הקמת הרציף ההומניטרי הכושל בעזה ובתיאומים ביטחוניים במהלך "מבול אל-אקצא".
עמדותיו כלפי איראן:
במהלך תפקידו ב־NAVCENT ו־CMF, התמקד רבות בהתמודדות עם פעילות פרוקסי איראנית ברחבי מערב אסיה
בריאיון ל"60 דקות" ציין ש"התימנים מקבלים אספקה, ייעוץ והדרכה מאיראן", כולל מודיעין על כלי שיט אמריקאיים
כיום כאחראי אזורי על איראן וצה"ל, ממשיך להתמודד עם ההשפעה האיראנית
פערים וכשלים בקריירה:
אפגניסטן: אין מידע ברור על מידת הצלחתו כיועץ בכיר באפגניסטן, במיוחד לאור כישלון השלטון המקומי והנסיגה האמריקאית
הים האדום: למרות מבצעים רחבים, התקיפות התימניות לא פסקו
ניהול לחצים: אין מידע פומבי על איך הוא מתמודד עם משברים פנימיים או כישלונות מקצועיים
השפעה פוליטית על מינויו: ייתכן שמינויו ל־CENTCOM מושפע מהחלטות פוליטיות של ממשל טראמפ
תוצאות מבצעים: קיימת העדר שקיפות לגבי הצלחתם האמיתית של חלק מהמשימות שביצע
סיכום:
בראד קופר הוא מפקד ימי עתיר ניסיון בזירה הבינלאומית והמבצעית, אך לצד הצלחותיו קיימות נקודות עמומות ותהליכים שלא הושלמו או לא הוכתרו בהצלחה מלאה, במיוחד בזירות כמו אפגניסטן, הים האדום ומול תימן.
סופר: אל-חנאדק