אברהם קופר: הסנדק של הנורמליזציה בין סוריה לישראל

הרה"ג אברהם קופר הוא אחת הדמויות הבולטות במרכז "סיימון ויזנטל", מרכז יהודי-אמריקאי הטוען כי הוא עוסק ב"זכויות אדם" ובהתמודדות עם "שנאה", אך בפועל נודע ככלי לחץ רך שמטרתו לצמצם ביקורת כלפי ישראל.

קופר מכהן כסגן נשיא המרכז, והוא מוביל בו תכניות העוסקות בניטור "שיח שנאה" באינטרנט. במסגרת עבודתו, שואף קופר לקדם את הנרטיב הציוני ולתקוף כל שיח המתנגד לכיבוש.

פעילות ופגישות רשמיות

לקח חלק מוקדם בהכנת הקרקע לנורמליזציה בין ישראל לבין מספר מדינות ערביות, במיוחד איחוד האמירויות, ואף קיים שיחות עם ערב הסעודית. פעילות זו קדמה להכרזה הרשמית על "הסכמי אברהם" בשנת 2020.

ביוני 2025 ביקר קופר בסוריה כחלק ממשלחת אמריקאית, ונפגש עם ראש המשטר הסורי הזמני אחמד אל-שרע אל-ג'ולאני ושר החוץ הישאם אל-שיבאני. הביקור היה חלק ממאמצי "הסכמי אברהם" לקדם נורמליזציה עם ישראל, וקופר אף הצהיר כי "ההנהגה הסורית הנוכחית עשויה להיות מתאימה להיכנס לתהליך שלום אזורי". לפי דיווחים ישראליים, הציע קופר למקביליו הסורים "יוזמות שיתוף פעולה" עם ישראל בתחומי מים וחקלאות, וטען כי נדהם מהיקף השטחים הצחיחים בסוריה.

עמדות פוליטיות וכיוונים אידאולוגיים

קופר הוא תומך מובהק במדיניות הכיבוש הישראלית, כולל סיפוח הגולן והפעולות בעזה שמכונות "השמדה".

הוא תוקף בעקביות את איראן ואת תנועות ההתנגדות כמו חיזבאללה וחמאס, ומשווה כל תמיכה בהתנגדות לטרור.

קורא להגבלת המרחב הדיגיטלי בפני קולות המתנגדים לישראל, תוך הפעלת לחץ על חברות טכנולוגיה ורשתות חברתיות.

פעיל בבניית קשרים עם משטרים ערביים שנמצאים בתהליך נורמליזציה עם ישראל עוד לפני שהדבר הפך לרשמי.

למרות טענותיו להגנה על "זכויות אדם", לא נרשמה לו עמדה המגנה את פשעי ישראל בעזה או את ההתקפות על מקומות קדושים.

מנגד, הוא מקשר בעקביות בין ערבים לטרור ומלבין את דמות הכיבוש באמצעות טענות של "הגנה עצמית".

ניצול תפקידו

קופר מנצל את מעמדו כדמות דתית – "רב", כדי לקדם סדר יום פוליטי אמריקאי וישראלי באזור. הוא מהווה דוגמה לציונות רכה החודרת לקהילות ומשיגה חדירה דרך קידום רעיונות של "שלום וסובלנות" עם משטר הורג ילדים.

קשריו בלוביים בארצות הברית

מרכז "סיימון ויזנטל", שבו מכהן קופר כסגן נשיא, מהווה כלי לחץ במסווה של עיסוק בזכויות אדם, והוא אחד מהזרועות הלא-רשמיות של "השדולה הישראלית" בארה"ב. אף שאינו מוגדר רשמית כקבוצת לחץ פוליטית, הוא מפעיל השפעה בפועל באמצעות:

• קמפיינים נגד קולות המתנגדים לישראל בתקשורת ובאקדמיה.

• הגשת דוחות תקופתיים לקונגרס בנושא "אנטישמיות".

• לחצים על חברות טכנולוגיה לחסום תוכן המתנגד לישראל.

קופר משתתף גם באירועים ובכנסים של ארגון "אייפאק", ויש לו קשרי תיאום עם:

• הליגה נגד השמצה: משתף עימה פעולה בתחום "המאבק בשנאה", במיוחד באינטרנט.

• הקונגרס היהודי העולמי: משתף פעולה באירועים בינלאומיים שמטרתם לייפות את דמותה של ישראל.

• פורום הדיאלוג היהודי–נוצרי: משמש את השדולה לגיוס תמיכה נוצרית בישראל.

מימון וקשרים פוליטיים

המרכז בו פועל קופר נתמך על ידי תורמים בעלי השפעה הקשורים לשדולה הישראלית, כגון משפחת ברנרד מרקוס (שנפטר ב-2024) ואחרים. כמו כן, יש לו קשרים עם אישים בשתי המפלגות – הרפובליקנית והדמוקרטית.