בהחלטת טראמפ: המשמר הלאומי מול האזרחים האמריקנים

ארצות הברית חווה מתיחות גוברת בעקבות החלטתו של דונלד טראמפ לפרוס אלפי חיילים מהמשמר הלאומי בעיר לוס אנג'לס, בתגובה להפגנות נגד פעולות הגירוש. ההחלטה הזו מגיעה בעיצומו של ויכוח משפטי ופוליטי נרחב על סמכויות השימוש בכוחות צבאיים בתוך שטח ארצות הברית, במיוחד לנוכח התנגדות מצד מושלי מדינות ומנהיגים מקומיים. המאמר שפורסם בעיתון "הגרדיאן" ותורגם על ידי אתר "אלח'נדאק", דן במסגרת המשפטית המאפשרת לנשיא להפעיל את המשמר הלאומי, תוך הדגשה של החריגים והחוקים המסדירים שימוש זה, כמו חוק המרד וחוק הפדרליזציה, ומציג דוגמאות מההיסטוריה האמריקנית שבהן נעשה שימוש בצבא לדיכוי מהומות פנימיות.

המאמר גם מתייחס לעלות הכלכלית של ההתערבות ומה שהציגה הממשל האמריקני כהצדקה חוקית לכך, לצד ניתוחים מקצועיים לגבי תפקידם המוגבל של הכוחות הצבאיים וההשפעות האפשריות של ההחלטה הזו על הדמוקרטיה והמשפט האזרחי. בסופו של דבר, המאמר שופך אור על נכונותו של טראמפ להשתמש בכוחות צבאיים בתוך שטח ארצות הברית בעתיד, ועל התגובות המנוגדות בין הממשל הפדרלי להנהגת קליפורניה, בהקשר רחב יותר של מאבק בין הרשויות הפדרליות והמקומיות סביב ריבונות ואכיפת החוק.

ממשל דונלד טראמפ הורה לפרוס 4,000 חיילים מהמשמר הלאומי ו-700 נחתים בתגובה להפגנות נגד פעולות הגירוש בלוס אנג'לס. פריסת הכוחות בעיר התבצעה למרות התנגדות מצד המושל המקומי ובכירים במדינה, וזו כנראה הפעם הראשונה מזה עשרות שנים שנשיא אמריקני מפעיל את המשמר הלאומי של מדינה ללא בקשת מושלה. מושל קליפורניה גווין ניוסם הגיש תביעה משפטית כדי למנוע את השימוש בצבא לאכיפת חוקי ההגירה הפדרליים בלוס אנג'לס, וטען שמדובר ב"הפעלה בלתי חוקית שמאיימת על מהות הדמוקרטיה שלנו".

באופן כללי, הכוחות הצבאיים הפדרליים אינם רשאים לבצע פעולות אכיפה אזרחיות נגד אזרחים אמריקנים, אלא במקרי חירום. החוק המרכזי המאפשר לנשיא להפעיל את הצבא או את המשמר הלאומי בעת מרד או מהומות הוא "חוק המרד" משלהי המאה ה-18.

אולם טראמפ לא הפעיל את החוק הזה בשבת. במקום זאת, הסתמך על חוק פדרלי דומה המאפשר לנשיא לפדרל את המשמר הלאומי בנסיבות מסוימות. טראמפ השתמש ב"סמכות לפי סעיף 10", שמעמידה אותו – ולא את מושל המדינה – בראש שרשרת הפיקוד, כדי לגייס חלק מחיילי המשמר הלאומי של קליפורניה לשירות פדרלי. המשמר הלאומי הוא גוף היברידי הפועל הן לטובת המדינה והן לטובת הממשל הפדרלי. לעיתים קרובות הוא נמצא תחת פיקוד מדינתי וממומן על ידה. לעיתים חיילי המשמר הלאומי מקבלים משימות פדרליות ממדינותיהם אך נשארים תחת פיקוד המדינה. לעומת זאת, החוק עליו התבסס טראמפ, מעביר את השליטה לידי הפדרל. החוק קובע שניתן לעשות זאת בשלושה מקרים: כאשר ארצות הברית מותקפת או קיימת סכנת פלישה, במצב של מרד או סכנת מרד נגד הסמכות הפדרלית, או כאשר הנשיא אינו מסוגל לאכוף את חוקי המדינה באמצעות כוחות סדירים.

אך החוק גם קובע כי פקודות במצבים אלה "צריכות להינתן דרך מושלי המדינות". לא ברור האם מותר לנשיא להפעיל את המשמר הלאומי ללא הוראה ממושל המדינה הרלוונטית. טראמפ טען, ללא ראיות, ש"מפגינים שכירי חרב הנושאים דגלים זרים" הם שמובילים את ההפגנות בלוס אנג'לס. בהודעתו ציין טראמפ שתפקיד המשמר הלאומי יהיה תומך בלבד – להגן על אנשי אכיפת ההגירה – ולא לבצע בעצמם את פעולות האכיפה. פרופסור סטיב ולדיק, מומחה למשפטים במרכז למשפט של אוניברסיטת ג'ורג'טאון, אמר שהסיבה לכך היא שאין למשמר הלאומי סמכות משפטית להשתתף באכיפת חוק רגילה אלא אם הנשיא יפעיל קודם את "חוק המרד". ולדיק הסביר כי המהלך מעלה את הסיכון לשימוש בכוח מצד החיילים בתפקידם ה"הגנתי", וציין שייתכן שזו הכנה לפריסה אגרסיבית יותר בעתיד. הוא כתב באתרו: "אין משימה שמותר לכוחות הללו לבצע שלא היו יכולים לבצע בעצמם אנשי רשות ההגירה והגבולות שהוטלה עליהם המשימה הזו".

באשר ל-700 הנחתים שהגיעו לעיר ביום שלישי, לפי מפקד הנחתים, תפקידם הוא להגן על גורמים פדרליים ונכסים פדרליים, ולא להתמודד ישירות עם ההפגנות. שר ההגנה האמריקני, פיט היגסת', אמר שהוא צופה שהכוחות יישארו בעיר למשך 60 יום, בעלות מינימלית של 134 מיליון דולר. פיטר אגילר, חבר הקונגרס האמריקאי מהמחוז ה-33 בקליפורניה, שאל על ההצדקה לשימוש ב"צבא לפעולות אכיפת חוק אזרחי בלוס אנג'לס". היגסת' השיב: "כל אזרח אמריקני ראוי לחיות בקהילה בטוחה, והכוחות חייבים להיות מסוגלים לבצע את תפקידם. הם מותקפים רק כי הם עושים את עבודתם – גירוש פושעים בלתי חוקיים". לעומתו, מנהיגי מדינת קליפורניה אמרו כי מדובר בניסיון מכוון להסלים את המצב, וטענו שממשל טראמפ משתמש בלוס אנג'לס כ"שדה ניסויים".

חוק המרד הופעל בעבר. הנשיא דווייט אייזנהאואר שלח את הדיוויזיה המוטסת ה-101 לעיר ליטל רוק, ארקנסו, כדי להגן על תלמידים שחורים שהצטרפו לבית הספר "סנטרל היי סקול", לאחר שמושל המדינה הפעיל את המשמר הלאומי כדי למנוע את כניסתם לבית הספר. גם הנשיא ג'ורג' בוש האב השתמש בחוק הזה בעקבות מהומות לוס אנג'לס ב-1992, לאחר שזוכו שוטרים לבנים שתועדו מכים את הנהג השחור רודני קינג. המשמר הלאומי הופעל גם במצבי חירום שונים, כמו מגפת הקורונה, הוריקנים ואסונות טבע נוספים – אך בדרך כלל תוך תיאום עם מושלי המדינות הרלוונטיות. בשנת 2020 ביקש טראמפ ממושלי מדינות רבות לשלוח את כוחות המשמר הלאומי שלהם לוושינגטון הבירה כדי לדכא את ההפגנות שפרצו לאחר הריגתו של ג'ורג' פלויד בידי שוטר במיניאפוליס. רבים מהמושלים נענו ושלחו כוחות. טראמפ לא השתמש בחוק במהלך כהונתו הראשונה, אך במהלך קמפיין הבחירות שלו לכהונה השנייה רמז שהמצב ישתנה. בשנת 2023 אמר טראמפ בעצרת באיווה כי נמנע ממנו להשתמש בצבא לדיכוי האלימות בערים ובמדינות במהלך כהונתו הקודמת, והוסיף: "אם זה יקרה שוב כשאהיה נשיא – לא אחכה". לאחר שטראמפ הכריז בשבת על "פדרליזציה" של המשמר הלאומי, הודיע שר ההגנה היגסת' כי ייתכנו צעדים נוספים. הוא כתב בפלטפורמה "אקס" כי הנחתים המוצבים בבסיס קמפ פנדלטון נמצאים בכוננות גבוהה, ועשויים להישלח גם הם "אם האלימות תימשך".