מימון אירופי, טכנולוגיה ישראלית – מחקר אזרחי או שותפות צבאית במסווה?

שיתוף הפעולה המחקרי בין האיחוד האירופי למוסדות ישראליים מעורר מחלוקת רחבה בחוגים אקדמיים ופוליטיים ברחבי אירופה. על רקע החרפת המלחמה הישראלית ברצועת עזה, חזר הדיון הציבורי להתמקד במאות פרויקטים משותפים שממומנים במסגרת תכנית "הורייזן" של האיחוד, תוך גידול במספר השאלות באשר לשאלה האם המימון, שמוקצה באופן רשמי למטרות אזרחיות, משמש בפועל לחיזוק המערכת הצבאית של ישראל.

הבעיה נובעת מהקשר ההולך ומעמיק בין טכנולוגיה לשלטון, כאשר פרויקט מחקר מתוכנן למטרה אזרחית, אך כולל בתשתיתו הטכנולוגית פוטנציאל ל"שימוש כפול" – כלומר אפשרות לנצל את תוצאותיו בתחומים צבאיים או ביטחוניים, בין אם באופן ישיר או דרך שותפויות אחרות.

בשנת 2020, קיבלה סטארט-אפ בשם Xtend מענק של 50 אלף יורו מהאיחוד האירופי לפיתוח רחפנים מתקדמים המשלבים מספר טכנולוגיות. אמנם הפרויקט הוצג ככלי לשימוש בביטחון אזרחי, בנייה ובידור – אך חמש שנים לאחר מכן, הפכה החברה ל-Xtend Defense, שחקן מרכזי בזירה הצבאית הישראלית, במיוחד בעזה. לפי מנהלה בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל", תרמו מוצריהם לצה"ל בזיהוי מנהרות חמאס ובמעקב אחר מנהיגיה, לרבות תפקיד אפשרי באיתור וחיסול מנהיג חמאס יחיא סינוואר, על פי סוכנות רויטרס.

המקרה של Xtend אינו יוצא דופן, אלא חלק ממספר גדל של פרויקטים שבהם שותפים גורמים ישראלים עם קשרים ישירים למערכת הביטחון. לפי עיתון "לה מונד", ישראל שותפה כיום ביותר מ-920 פרויקטים שממומנים מתכנית "הורייזן", וצפויה לקבל מהם מעל ל-1.1 מיליארד יורו עד 2027.

למרות שהנציבות האירופית חוזרת ומצהירה שהמימון ניתן רק למיזמים אזרחיים, המציאות מצביעה אחרת. שותפים רבים הם גופים כמו רפאל, הטכניון, אוניברסיטת רייכמן ואף משרד הביטחון הישראלי עצמו – דבר שמעורר ספקות רבים באשר ל"טוהר" האזרחיות בפרויקטים אלו.

פרויקט כמו UnderSec מוצג כיוזמה לפיתוח טכנולוגיות חישה תת-ימיות לצרכי בטיחות, אך כולל שותפים צבאיים גלויים, ביניהם משרד הביטחון הישראלי. אותו הדבר בפרויקט MultiSpin.AI, בהובלת אוניברסיטת בר-אילן, בשיתוף עם חברת SpinEdge שעובדת עם גופי ביטחון ישראליים – למרות שהפרויקט מוצג כתשתית לבניית מערכות בינה מלאכותית מבוזרות.

הסערה הציבורית הביאה גם לתגובה מוסדית. במאי 2025, הודיעה הנציבות האירופית על פתיחת בדיקה דחופה להסכם השותפות עם ישראל, במיוחד לסעיף 2 שבו מודגש הצורך בכיבוד זכויות אדם ועקרונות דמוקרטיים כתנאי לשיתוף פעולה. ההחלטה באה בעקבות פנייה של מעל ל-300 חוקרים אירופאים שקראו להפסיק כל מימון שעלול להפר את החוק הבינלאומי או לשמש להפרת זכויות אדם.

במקביל, טוענים מקבלי ההחלטות בבריסל כי עד כה לא הוצגו ראיות ברורות להפרת הכללים האתיים. לדבריהם, כל פרויקט עובר בדיקה אתית מקדימה, ואין הוכחה ניצחת לכך שהמימון נוצל בניגוד לחוק הבינלאומי. עם זאת, ארגונים לא-ממשלתיים כמו Statewatch ו-IMI טוענים שלאיחוד האירופי חסרה מערכת אפקטיבית לניטור שימושים עתידיים בטכנולוגיה, מה שפותח פתח להפרות שלא ניתן לעצור בזמן.

הקרע סביב הנושא ניכר גם בעולם האקדמי. בעוד האוניברסיטה החופשית של בריסל פרשה מהפרויקט MultiSpin.AI לאחר הערכה מחודשת, החליטה אוניברסיטת לוון הקתולית להישאר בו בטענה לשמירה על חופש המחקר האקדמי.

במקביל, מזהירים פוליטיקאים אירופים כי הגבלות על מימון עלולות להחליש את כושר התחרות של המחקר המדעי האירופי ולגרום לאובדן שותפויות עם גורמים בעלי ידע טכנולוגי גבוה – גם אם הם קשורים לגופים צבאיים. כך הביע את דעתו חבר הפרלמנט הגרמני השמרני כריסטיאן אלהר, רכז תכנית "הורייזן", שטען כי ניתוק כל קשר עם שותפים מהתחום הצבאי משמעו חבלה מוחלטת במערכת המחקר כולה.

הקו הדק שבין שימוש אזרחי לשימוש צבאי בטכנולוגיה הולך ומיטשטש בעידן הדיגיטלי – מה שמציב את תכניות כמו "הורייזן" בצומת מוסרית ופוליטית סבוכה. בין רצון אירופה בקידום חדשנות מדעית לבין התחייבותה לערכי המשפט הבינלאומי, נראה כי טווח הפעולה שלה הולך ומצטמצם, וייתכן שתיאלץ בקרוב לקבל הכרעות חדות יותר – גם אם יהיו כרוכות במחירים כבדים.