מנהיגי אירופה ידעו שכהונתו השנייה של דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב תהווה אתגר. אך עוצמת ומהירות הוויתור של וושינגטון על מדיניות ההגנה רבת-השנים שלה אילצו את ממשלות היבשת להתמודד עם הלא-ייאמן: האם ארצות הברית היא כעת איום יותר משהיא שותפה?
כתבי פוליטיקו חקרו לעומק את מה שקרה במהלך שבועיים של חודש פברואר, בהם הכל השתנה. אירופה חוותה סדרת זעזועים גיאופוליטיים שגרם טראמפ, שטלטלו את יסודות הקשר הטרנס-אטלנטי וערערו את האמון של אירופה בבעלת בריתה החשובה ביותר.
המנהיגים בברלין ובוורשה חזרו בהם – בתוך ימים – מהתפיסות הביטחוניות שלהם, והדיפלומטים מיהרו לנסות ולהציל את שארית הסדר העולמי שאחרי מלחמת העולם השנייה.
מאז כניסתו המחודשת של טראמפ לבית הלבן בינואר, נאלצה אירופה להתמודד עם תנודות חדות – מעמדות כלפי עזה ועד גרינלנד, מאוקראינה ועד מלחמת הסחר.
בעוד היה קשה לעקוב אחר ההכרזות המדיניות בפועל, בשל פרסומים מבלבלים או סותרים ברשתות החברתיות, המסר העיקרי לגבי מערכת היחסים הטרנס-אטלנטית הועבר בקול ברור: על אירופה להגן על עצמה. אין להתייחס עוד להגנת הצבא האמריקאי – הפרוסה על פני היבשת מאז 1945 – כאל דבר מובן מאליו.
מה שהדאיג את המנהיגים האירופאים עוד יותר, לפי גורמים ששוחחו עם פוליטיקו, הוא שהרבה מהרטוריקה של טראמפ נשמעה להם קרובה באופן כואב להודעות שמגיעות מהקרמלין – ובראשן: הטענה השקרית שאוקראינה אחראית לפרוץ המלחמה שלה עם רוסיה.
הטובים והרעים
סימני המשבר החלו באמצע פברואר, כאשר שר ההגנה האמריקאי פיט היגסט נחת בבריסל עם חדשות רעות.
בפגישת שרי ההגנה של נאט"ו, אמר היגסט כי על מנהיג אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, לוותר על תקוותו להשיב את כל השטחים שכבשה רוסיה ולחזור לגבולות שלפני 2014. הוא תיאר זאת כ"יעד אשלייתי", והרס את תקוות האוקראינים להצטרף לברית נאט"ו בעתיד הקרוב.
לצדו של היגסט ישב שר ההגנה הבריטי ג'ון היילי, אשר לא הספיק לעכל את מה ששמע.
בהמשך היום, כשסיים היילי את מסיבת העיתונאים שלו עם מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה, התחילו להתברר פרטים על שיחת טלפון בין טראמפ לפוטין. אחד מעוזריו מיהר להראות לו את הפוסט שפרסם טראמפ באתר "Truth Social".
הנשיא האמריקאי כתב: "הסכמנו לפעול יחד, באופן הדוק מאוד. החלטנו שהצוותים שלנו יתחילו במשא ומתן מיידית, וניצור קשר עם הנשיא האוקראיני כדי לעדכן אותו בשיחה".
מאחורי דלתיים סגורות, לאחר שחשף את תוכנית טראמפ לגבי אוקראינה, ניסה היגסט להרגיע את שותפיו לנאט"ו. "אל תדאגו", אמר לפי גורם אירופי בכיר, "אנחנו יודעים מיהם הטובים, ומיהם הרעים".
בזמן שפאניקה החלה להתפשט בקרב המומחים לביטחון באירופה, מצאה המשלחת הבריטית רגע של הפוגה כשהיילי חגג יום הולדת 65. אך מאחורי הדלתות הסגורות, היה ברור: אף אחד לא במצב רוח לחגוג.
היגסט הבהיר כי כל הסכם שלום עתידי חייב לכלול "ערבויות ביטחוניות" – כלומר, התחייבות ממדינות אחרות להגן על אוקראינה מפני תוקפנות רוסית עתידית.
עם זאת, הוא פסל את האפשרות הכי בטוחה לאוקראינה – הצטרפות לנאט"ו. לקול שמחה בקרמלין.
בלילה שלאחר שיחת טראמפ-פוטין, שיגרה רוסיה 140 רחפנים לעבר אוקראינה, הפציצה מבנים אזרחיים בחרסון, ותקפה יעדים בזפוריז'יה.
האיום מבפנים
בכנס הביטחוני במינכן בגרמניה, בין נברשות היוקרה, הופיע סגן הנשיא האמריקאי, ג'יי די ואנס – תומך נלהב במדיניות "אמריקה תחילה". היה זה הופעתו הראשונה בזירה הבינלאומית.
הוא התריע כי האיום הגדול ביותר על אירופה הוא מבית, ולא מבחוץ: לא רוסיה, לא סין – אלא הידרדרות פנימית. הוא האשים את ממשלות אירופה בהתעלמות מרצון הציבור, מחופש הדת, ובכישלון להתמודד עם הגירה בלתי חוקית.
נאומו בן 19 הדקות היה חד ונוקב, ותקף את בריטניה, גרמניה ורומניה.
גורם לשעבר בבית הנבחרים האמריקאי העיר: "הייתי המום. זה היה רע".
הנאום הקפיא את האווירה בכנס. אחד הבכירים מגרמניה הביט בהלם. "זה פשוט מטורף ומדאיג", אמר.
כתוצאה מכך, פעלו המנהיגים האירופים במהירות. ב-15 בפברואר הכריז שר החוץ הפולני על פסגת חירום בפריז.
יומיים לאחר מכן, ב-17 בפברואר, נערכה הפגישה – ראשונה מבין כמה. מדינות אירופה התכנסו לדון באפשרויות לעצור את המלחמה, לשכנע את טראמפ לחזור ל"רציונל", ולנסח תוכנית ביטחונית.
המשתתפים כללו את צרפת, פולין, גרמניה, איטליה, ספרד, בריטניה, הולנד, דנמרק ובכירים באיחוד האירופי – אך לא את מדינות הגבול המזרחי כמו מדינות הבלטיות.
ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר הכריז כי הוא "מוכן" לשלוח כוחות בריטיים לאוקראינה כדי לאכוף הסכם שלום – תמיכה ביוזמת מקרון.
אבל יועץ לטבי לחש באוזני עמיתיו: "אל תפסיקו להילחץ".
טראמפ החריף את המצב – תקף את זלנסקי, כינה אותו "דיקטטור ללא בחירות", וסירב לספק ערבויות ביטחוניות לכוחות מערביים באוקראינה.
המשך התרגום יוגש מיד...
