איומי טראמפ ותגובת סין מבשרים על אסון כלכלי

העולם עד להסלמה חמורה במתחים המסחריים בין ארצות הברית לסין, דבר שמעורר חששות גוברים בנוגע להידרדרות הכלכלה העולמית לעבר מיתון.
בצל אקלים כלכלי עולמי שברירי, משתלבים גורמים גיאופוליטיים מחמירים והחלטות כלכליות מפתיעות שמגבירים את חוסר הוודאות ומעמיקים את החששות לגבי עתיד הצמיחה הכלכלית.
בפרק האחרון של סכסוך זה, שב הנשיא האמריקני לשעבר דונלד טראמפ והשמיע איום חדש כלפי בייג'ין, כשהוא רומז על הטלת מכסים נוספים בשיעור של 500% על היבוא הסיני החל מהיום, 9 באפריל.

איום זה בא כתגובה להעלאה האחרונה שקבעה סין במכסיה על סחורות אמריקניות בשיעור של 34%.
תגובת סין לא איחרה להגיע, כאשר משרד החוץ הסיני הביע עמדה תקיפה וברורה, והדגיש כי המכסים האמריקניים מהווים "דוגמה לאונילטראליות ולבריונות כלכלית מגוננת".
בייג'ין אישרה כי היא "תנקוט בצעדים הכרחיים" להגנת האינטרסים שלה ולתגובה על כל הסלמה אמריקנית, והצהירה בתקיפות כי "אם תתעקש ארצות הברית לפתוח במלחמת סחר ומכסים, סין תילחם עד הסוף".
הבנק המרכזי הסיני דרש מהבנקים למכור את אחזקותיהם בדולר האמריקני בתגובה למכסים שהטיל טראמפ, דבר שגרם למחירי הזהב לעלות בכמעט 3% לאחר שסין הטילה את אותם מכסים נוספים על ארצות הברית.

עוד ציינה סין כי "צעדי וושינגטון אינם מעידים על נכונות לדיאלוג רציני", ודרשה ממנה "להפגין עמדה של שוויון וכבוד" כבסיס לכל שיח בונה.
ההסלמה החמורה הזו מתרחשת בהקשר של כלכלה עולמית שכבר כעת סובלת משבריריות. הצהרת בייג'ין על מכסים של 34% על יבוא אמריקני הייתה תגובה לצעדים אמריקניים קודמים, מה שמייצג הסלמה הדדית שמגבירה את המתח בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם.
האיום של טראמפ להטיל מכסים נוספים בשיעור של 50% מסמן שלב חדש ומסוכן יותר במלחמת הסחר הזו, שעשוי להוביל לשיבושים חמורים בשרשראות האספקה הגלובליות ולעלייה בעלויות הייצור והצריכה – דבר שיגביר את הלחצים על הכלכלה העולמית.

לצד מלחמת הסחר המתעצמת, בולטים גורמים נוספים שמגבירים את החששות לגבי עתיד הכלכלה העולמית. מצד אחד, ההחלטות הפתאומיות של קואליציית "אופ"ק+" להגדיל את התפוקה באופן מופרז מעוררות שאלות לגבי יציבות שוקי הנפט והשפעתן האפשרית על לחצי האינפלציה.
נרשמה ירידה חדה בחוזים העתידיים על נפט גולמי אמריקני, שירדו לרמה של 55.40 דולר לחבית, דבר שהשתקף גם בירידה של כ-700 נקודות בחוזים העתידיים של מדד דאו ג'ונס לתעשייה בעקבות המכסים.

מן הצד השני, גוברת הדאגה מפני מיתון כלכלי עולמי רחב היקף כתוצאה מהצטברות כל אותם גורמים – בהם המתחים המסחריים, הגיאופוליטיים, ועליית שיעורי הריבית ברוב הכלכלות המרכזיות.

ברור כי מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין אינה עוד עימות כלכלי על מאזן סחר או זכויות קניין רוחני, אלא הפכה לכלי במאבק רחב יותר על השפעה גיאופוליטית וטכנולוגית. כל צד מנסה להשתמש בעוצמתו הכלכלית כמנוף להשגת מטרות אסטרטגיות שמעבר לרווחים מסחריים ישירים.
בהקשר המתוח הזה, ההתייחסות ל"עמדתו האחרונה של טראמפ לאחר תגובת חמנאי" מצביעה על השתלבות המתחים המסחריים הללו בתיקים גיאופוליטיים נוספים במזרח התיכון.

ייתכן שלתגובות האיראניות תהיה השפעה על מדיניות החוץ הכוללת של טראמפ, לרבות עמדתו כלפי סין – מה שמעמיק את המורכבות של המצב ומקשה עוד יותר על חיזוי העתיד.

לסיום, נראה כי העולם ניצב בפתחה של תקופה קריטית: ההסלמה המתמשכת במלחמת הסחר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם, יחד עם גורמים גיאופוליטיים וכלכליים נוספים, מהווים איום ממשי על היציבות הכלכלית הגלובלית.

ונשארת השאלה: האם הצדדים המעורבים יפנו לדיאלוג ולפשרה כדי להימנע מהתסריטים הגרועים ביותר, או שהעולם יעמוד בפני הסלמה נוספת שעלולה לדחוף את הכלכלה העולמית אל עבר תהום של מיתון?