לה מונד הצרפתי: 82,700 ישראלים עזבו את ישראל

ההגירה ההפוכה מישראל הולכת וגוברת, ומגיעה לרמות חסרות תקדים. המלחמה, המצב הכלכלי הקשה והשחיתות הם הגורמים המרכזיים לכך. לפי העיתון הצרפתי לה מונד, "82,700 ישראלים עזבו את המדינה עד דצמבר 2024 – מספרים שוברי שיאים".

בדיווח שתורגם על ידי אתר אל-חנדאק, נכתב כי "משפחות שלמות עוזבות לפורטוגל, קפריסין או יוון, מוכרות את כל רכושן – תופעה חסרת תקדים. לפני מספר שבועות עזרנו למשפחה שלמה מקריית מוצקין לעבור לקפריסין: 20 איש – הסבים, הילדים והנכדים, שלושה דורות יחד!".

"שנים שחורות צפויות לנו"

רועי, בן 34, הוא מוזיקאי מצליח עם עתיד מבטיח, אך אינו רואה אותו עוד בישראל, למרות שנולד בה. המפיק, הזמר והגיטריסט מתכנן להגר לספרד עם אשתו. "אנחנו לא מכריזים על כך בפומבי, כי אנחנו מתביישים לעזוב בזמן שהמלחמה עדיין לא הסתיימה. זה זמן מורכב... אני אוהב את המדינה שלי, אבל מצפות לנו שנים שחורות", הוא אומר בזמן שהוא אוכל במהירות המבורגר במסעדה בתל אביב.

"שנים שחורות?" – הוא מסביר: "הממשלה של נתניהו עברה שלבים מסוכנים לדמוקרטיה. החוק והדת מתנגשים זה בזה, והאוכלוסייה החרדית גדלה בהתמדה".

במשך חודשים, בשנת 2023, השתתף רועי בכל ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית שהובילה הממשלה, עד שהמחאה דעכה בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר והמלחמה בעזה שבאה בעקבותיה. "למרות זעזועי ה-7 באוקטובר, עדיין הייתי אופטימי. חשבתי שתהיה הסכמה רחבה, אבל מהר מאוד איבדתי את התקווה הזו", הוא אומר.

"לא יכולתי להמשיך לחיות ככה"

מיקי, בן 30, כבר עשה את הצעד. הוא עבר עם אשתו ושני ילדיו הקטנים לפאפוס, עיר בחוף המערבי של קפריסין, שם הקים עסק למסחר אלקטרוני. "ההחלטה הייתה קשה", הוא מספר. "אבל עם הקשיים הכלכליים ההולכים וגדלים בישראל וחוסר הביטחון, הבנו שעלינו לפעול. בכל פעם שהסתובבתי עם הילדים שלי, נשאתי נשק [כפי שעושים אזרחים ישראלים רבים יותר ויותר], ולא יכולתי לראות את עצמי ממשיך לחיות כך".

שיא במספר העוזבים

פאפוס, שנמצאת במרחק של פחות משעה וחצי טיסה מתל אביב, הפכה ליעד אטרקטיבי, מאשרת אליס שני, ישראלית שמנהלת שם חברת נדל"ן. "בשנה האחרונה הגיעו לכאן 200 משפחות, וכיום הן מהוות קהילה – ועוד ממשיכים להגיע", היא אומרת. "אני מקבלת מדי יום שאלות על בתי ספר, על חיי היום-יום... רוב המצטרפים החדשים הם בני 30 פלוס, רבים מהם מההייטק. פאפוס מחוברת לאירופה ונראית פחות מתוחה ממדינות אחרות".

הגירה בשיא היסטורי

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (BCS), שפורסמו בדצמבר 2024, עזבו את ישראל 82,700 איש – ולא רק בגלל המלחמה.

"חשוב להבין שהנתונים הללו משקפים ישראלים שעזבו כבר ב-2023, אך הוגדרו רשמית כמהגרים רק ב-2024", מסביר פרופ' יצחק ששון מאוניברסיטת תל אביב. "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחכה שנה לפני סיווגם כמהגרים, כדי לוודא שהם שהו מחוץ לישראל למעלה מתשעה חודשים".

לעומת זאת, רק 24,000 ישראלים חזרו ב-2024. מדובר בשינוי דרמטי לעומת העשור הקודם. "רבים מהמהגרים עזבו עוד לפני 7 באוקטובר", מוסיף ששון. "אני מאמין שחלקם עזבו בשל חוסר היציבות הפוליטית והרפורמה המשפטית השנויה במחלוקת. העלייה בהגירה מדאיגה. אנחנו יודעים מעט מאוד על מי שעוזב, פרט לכך שהם משכילים יותר מהממוצע. הסכנה העיקרית היא 'בריחת מוחות' – ואין ודאות שהעלייה היהודית לישראל תפצה על אובדן האוכלוסייה המשכילה".

דיון סוער ברשתות החברתיות

התופעה משתקפת גם ברשתות החברתיות, שבהן מוקמות קבוצות לתכנון קהילות בפורטוגל, יוון, קנדה או תאילנד, לצד קבוצות שמספקות מידע על ויזות, תנאי מחיה ועבודה מרחוק. אחרים מתבטאים בחשש מהגל העזיבה או מאשימים את העוזבים ב"בגידה".

"במעגל הקרוב אליי בלבד, אני רואה מספר חסר תקדים של עוזבים... רק יען יכול להתעלם מהמציאות שמתהווה כאן, וזה רק יחמיר את המצב", כתב פרופ' אדם שנר, מומחה למשפטים, בפלטפורמת X ביולי.

החרפה לאחר המלחמה

עם התמשכות הלחימה בעזה ובהמשך גם בלבנון, התופעה החריפה. "לא ראיתי דבר כזה ב-30 שנות הקריירה שלי", מעיד אילן רביבו, בן 50, שבבעלות משפחתו חברת "יוניברס טרנזיט", אשר עסקה במשך עשורים בסיוע ליהודים להגר לישראל. כעת, לדבריו, הכיוון התהפך.

"רבים עוזבים לפורטוגל, קפריסין או יוון, ומוכרים את כל רכושם – דבר חסר תקדים. רק לפני כמה שבועות עזרנו למשפחה שלמה מקריית מוצקין לעבור לקפריסין – 20 איש, שלושה דורות!", הוא מספר.

חשש מהעתיד הפוליטי

לדבריו, המלחמה אינה הסיבה היחידה להגירה: "העוזבים חוששים מהמצב הפוליטי יותר מהכול. הם לא אופטימיים לגבי העתיד וחושבים על ילדיהם. רבים מחפשים אזרחות שנייה".

גם במשרד עורכי הדין "גולדפרב גרוס סליגמן", אחד מהגדולים בישראל, חווים עלייה חדה בביקוש לייעוץ משפטי בנושא הגירה. "הקמתי את המחלקה הזו לפני חמש שנים, והיינו צריכים להרחיב את הצוות משמעותית בגלל הביקוש", אומר ליאם שוורץ, ראש תחום הסיוע בהגירה במשרד.

עם זאת, הוא מזהיר מהקשחת התנאים המשפטיים. "בחודשים האחרונים הוספו סעיפים חדשים לטפסי הבקשה לגרין קארד בארה"ב, כמו 'האם השתתפת או תמכת בכל דרך בפעולות אלימות?'. המשמעות היא שעבור רבים, ההגירה תהפוך למסובכת יותר".

מה הלאה?

עדיין לא ברור אם הפסקת האש השברירית ברצועת עזה, שנכנסה לתוקף ב-19 בינואר, תעצור את המגמה. ראש הממשלה נתניהו הדגיש כי ישראל "שומרת לעצמה את הזכות" להמשיך במלחמה אם תראה בכך צורך.

מה שברור הוא שהמדיניות הנוכחית מעוררת התנגדות גוברת בקרב הציבור הישראלי. כמו שרועי מסכם: "אם שום דבר לא ישתנה בבחירות הבאות – עוד אנשים יעזבו".