מאז 7 באוקטובר 2023, נוקטת ישראל בגישה חסרת תקדים בתגובתה לרצועת עזה. המהלך של חמאס, שכלל חדירה ליישובים ישראליים ושבי של חיילים ואזרחים, יצר תפנית היסטורית עבור ישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו הגדיר את המצב כסכנה "קיומית" לישראל, והכריז על מטרות שאפתניות כמו חיסול מוחלט של חמאס, כיבוש הרצועה והשגת "ניצחון מוחלט".
נתניהו ממשיך להוביל את המערכה בעזה מתוך תפיסה ברורה: לא לחזור למציאות שקדמה ל-7 באוקטובר. החזון שלו כלפי עתיד עזה נותר עמום, אך ברור שהרצועה איננה מיועדת לחזור לשליטת הרשות הפלסטינית ללא שינוי משמעותי.
במישור הפוליטי, עיכוב סיום המלחמה מסייע לנתניהו להתמודד עם לחצים מבית, בעיקר מצד שותפיו הקואליציוניים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', שמתנגדים לעסקת חילופי שבויים עם חמאס. עסקה כזו, שעשויה להחזיר את השבויים ולסיים את המלחמה, עלולה לערער את מעמדו של נתניהו ולהוביל להתפרקות הקואליציה.
מבחינה צבאית, ישראל רשמה הישגים משמעותיים ברצועת עזה. לפי הפרשן הצבאי של "מעריב", אבי אשכנזי, צה"ל פגע במערך הפיקוד והשליטה של חמאס, השמיד תשתיות אסטרטגיות, וכבש שטחים מרכזיים ברצועה, בהם "מסדרון נתיב העשרה". צה"ל גם תקף והשמיד חלקים נרחבים ממערך המנהרות של חמאס.
אף על פי כן, נתניהו והדרג המדיני ממשיכים לדחוף להמשך הלחימה. הפרשן אבי אשכנזי מציין כי אין אינטרס צבאי ברור להמשך הפעילות, אך נתניהו מתעקש, מתוך מניעים פוליטיים ואסטרטגיים, להאריך את הלחימה.
אחד הגורמים המשפיעים ביותר על המדיניות הישראלית הוא ההקשר האזורי. הפסקת הלחימה בעזה עלולה להוביל לבלימה בזירה התימנית, שם פועלת ישראל נגד החות'ים. כפי שנכתב ב"הארץ", ההפצצות בתימן הן למעשה "אימונים" לקראת המבצע האסטרטגי הגדול ביותר - תקיפה באיראן.
ישראל מקדמת את האופציה של התרחבות הלחימה לעימות אזורי רחב, חלק מתפיסת "המזרח התיכון החדש". התקפה אפשרית על איראן זוכה לתמיכה רחבה בציבור הישראלי, במיוחד לאחר האירועים האחרונים בגבול הלבנון ובסוריה.
הלחימה בעזה ממשיכה, כשהממשלה הישראלית מנצלת את סוגיית השבויים כדי להצדיק את המשך המבצע. במקביל, נתניהו וצה"ל מכינים את הקרקע להסלמה אזורית, מתוך שאיפה לממש את החזון האסטרטגי הכולל: שינוי משמעותי במאזן הכוחות במזרח התיכון, ותקיפת מתקני הגרעין של איראן בתמיכת ארצות הברית.
סופר: אל-חנאדק