הסיבות לשינוי הגדול בסוריה: מה קרה ואיך?

באירוע יוצא דופן והיסטורי, הודח נשיא סוריה לשעבר בשאר אל-אסד מהשלטון לאחר 25 שנות שלטון. אירוע זה צפוי להשפיע על סוריה והאזור לשנים ולעשורים הבאים. מהם ההשפעות הצפויות? מהן הסיבות? כיצד התרחשה הנפילה? מה היו התפקידים של טורקיה, ישראל וארה"ב? מה עמדת איראן וחיזבאללה? ומי ימשול בסוריה? אלו רק חלק מהשאלות שנענה עליהן במאמר זה.  

 סוריה לקראת חלוקה
חשיבותה האסטרטגית של סוריה, מיקומה הגאופוליטי ותפקידה במאבק הערבי-ישראלי, במיוחד בתמיכתה בהתנגדות הפלסטינית והלבנונית, הפכו אותה למטרה עבור ישראל וארה"ב במשך שנים רבות. לאחר המתקפות בעזה ובלבנון, וכחלק מתוכנית להחלשת האזור ושירות האינטרסים של ישראל, יזמה הברית המשולשת (ארה"ב-ישראל-טורקיה) תוכנית להפלת המשטר הסורי בתמיכת כוחות חמושים, ובראשם "החזית לשחרור אל-שאם" (לשעבר ג'בהת אל-נוסרה). המהלך התרחש בזמן שמחנה ההתנגדות היה שקוע במאבק צבאי חסר תקדים מול ישראל במספר חזיתות. שר החוץ הטורקי אף הודה במפגש בדוחא עם מקבילו האיראני: "ניצלנו את ההזדמנות."  

מטרתה לפצל את סוריה לשלושה אזורים - סוני, עלאווי וכורדי - כעונש על סירובו של אסד לנתק קשרים עם מחנה ההתנגדות ולחסום את דרכי האספקה ללבנון. בנימין נתניהו אף הדגיש ביום כניסת הפסקת האש לתוקף: "אסד צריך לשלם את המחיר."  

צה"ל שלח כוחות נוספים מחטיבות גולני ונחל לרמת הגולן, בטענה למנוע איום מצד כוחות חמושים, ואף חדר 14 ק"מ לתוך שטח סוריה כדי ליצור חגורת ביטחון והרחבת האזור המפורז.  

הכוחות החמושים הפרו-טורקיים התקדמו במהירות לעבר דמשק ללא התנגדות ממשית מצד הצבא הסורי, "למען שמירה על דם האזרחים," לדבריו של שר ההגנה הסורי עלי מחמוד עבאס. מצוקה כלכלית חסרת תקדים בעקבות סנקציות חוק קיסר גרמה להחלשת הציבור והצבא הסורי, בעוד אזורי הכוחות החמושים באידליב נהנו מתמיכה כלכלית וטורקית.  

 "הצבא הסורי החופשי" ו"החזית לשחרור אל-שאם," אשר קיבלו מימון, חימוש ואימון מטורקיה. מהלכים אלו הובילו את חלק מהמשקיפים לראות בכך "כיבוש טורקי של מדינה ערבית," אשר עשוי לגרור התנגדות ערבית ומפרצית.  
 
מאז 2011, סייעה איראן לסוריה בלחימה נגד כוחות חמושים וארגוני טרור כמו דאעש וג'בהת אל-נוסרה. איראן שלחה יועצים צבאיים וסיפקה סיוע כלכלי. במקביל, ניסתה איראן לקדם פיוס באמצעות מסלול אסטנה, אך ללא הצלחה מצד דמשק ואיסטנבול.  

עמדת איראן לאחר נפילת המשטר:  
- איראן הצהירה על התנגדותה לחלוקת סוריה, ותמיכתה באחדות הטריטוריאלית של המדינה.  
- מאמצים דיפלומטיים הובילו להסכם בדוחא על הפסקת אש ויצירת ממשלת אחדות לאומית עד סוף 2025.  
ישראל, אשר רואה בסוריה חלק ממחנה ההתנגדות, פעלה לאורך שנים להחלשתה. תקיפות חוזרות ונשנות כוונו לתשתיות צבאיות, מערכי טילים ומפעלי חימוש.  

המצב בסוריה נכנס לשלב חדש ומורכב, שבו שחקנים אזוריים ובינלאומיים מנסים לעצב את עתידה. השפעות הנפילה עלולות לעורר שינויים גאופוליטיים משמעותיים במזרח התיכון, כאשר מאבקים פוליטיים וצבאיים ממשיכים לעצב את מפת האזור.