העימותים בגבול הצפוני נמשכים, וצה"ל עדיין לא הצליח להשיג הישגים משמעותיים. החל השיח על סיום המערכה הקרקעית בתוך שבוע או שבועיים. בהקשר זה, ביצע חיזבאללה ביום שישי 48 פעולות, שיא יומי חדש במספר פעולותיו.
בהקשר זה, פרסמה עיתון "מעריב" מאמר המציין כי הגיע הזמן שהדרג המדיני הישראלי יקבע תכנית לסיום המלחמה בעזה ובלבנון, לאור נפילתם של 13 חיילים ישראלים ביום אחד, מה ש"גרם לישראלים להרגיש שהם שוקעים בבוץ."
כותב המאמר והכתב הצבאי, אבי אשכנזי, כתב כי "הדרג המדיני בישראל לא ידע ולא יודע כיצד לקבוע את הצעד החשוב ביותר במלחמה – היציאה ממנה." הוא מזהיר מפני שקיעה בצפון, אחרי השקיעה בבוץ של עזה.
13 חיילים, סדירים ומילואימניקים, נפלו. הם נופלים מהקיבוצים, מההתנחלויות, מהערים, מהצפון, מהמרכז ומהדרום. 13 נופלים ביום, ומצטרפים לרשימה הארוכה של חללי המלחמה, המגיעה ל-903. תחושת הציבור היא שאנו שוקעים בבוץ.
במלחמת לבנון הראשונה, על מבנה נטוש בשפיים בצדי הדרך החופית, מול חוף רונית, נתלתה כרזה שעדכנה במספר חללי המלחמה מדי יום. זה היה אחד מסמלי התסכול הציבורי מהשקיעה בבוץ הלבנוני. התחושה בסוף השבוע הדמים והכואב משפיעה במידה מסוימת על המציאות המבצעית.
נתחיל בלבנון: ארבע אוגדות של צה"ל פועלות בדרום לבנון. פיקוד הצפון תכנן את המלחמה בלבנון באופן מסודר, לפי תכנית שלבים. כל יחידה יודעת מה תפקידה, כל יחידה מכירה את לוח הזמנים של הקרבות ומהו היעד.
מזג האוויר בצפון משתנה, הסתיו עומד להסתיים, עננים גשומים מתאספים מעל הגליל. בתוך כמה ימים, ואולי כמה שבועות, יישטף האזור בגשמים והלוחמים יילחמו פיזית בבוץ הלבנוני. אך לא רק פיזית. אנו עומדים בצומת דרכים. הדרג המדיני אינו מצליח לתרגם את ההישגים הטקטיים שצה"ל השיג בשדה הקרב, לא בעזה ולא בלבנון כעת.
הדרג המדיני לא ידע כיצד לקבוע את הצעד החשוב ביותר במלחמה: תכנית היציאה מהמלחמה. לכן אנו בעזה שוקעים בבוץ, בעומק הטיט. זהו גם הסיבה שחזרנו לג'באליה. זו גם הסיבה שחיילי אוגדה 252 נלחמים מדי יום בזיתון ובבריג'. בעזה, אנו רחוקים 101 צעדים מהניצחון. תכנית היציאה מעזה עוברת דרך הסכם לשחרור בני הערובה.
הסידורים הביטחוניים ידועים. ישראל תשמור על זכות התמרון בתוך עזה לפי הצורך. אגב, יש לשמור גם על הזכות בדרום לבנון. ולמען ההבנה – אין להעניק זכות זו, אלא יש לקחת אותה. ממשלה שלא מקבלת החלטה לגבי סיום המלחמה, היא ממשלה שלא קיבלה החלטה על אוהלי חיזבאללה בהר דב בקיץ 2023. זה מה שקרה בעזה כמו בביירות – חולשת ישראל, שאולי העניקה לחמאס את ההבנה שהגיע הזמן לפעול. לכן עלינו להחליט, בין אם במלחמה ובין אם בשגרה.
לפני שהגשם יירד, ולפני שנשקע בבוץ, הגיע הזמן שהדרג המדיני יקבע תכנית לסיום המלחמה בעזה ובצפון. ראש המוסד, דדי ברנע, צודק בקשר לצורך לקשור את הזירות. אגב, בשתי הזירות, הושג ניצחון חלקי כדי לפייס את בסיס התמיכה של כל צד: מחיסול סינואר ועד דגל ישראל ודגל גולני על חורבות עייתא א-שעב. עכשיו, לאחר כל זאת, הכל בידי הדרג המדיני.
עד הבוקר, מספר ההרוגים במלחמה הגיע ל-903. מהקיבוצים, מהכפרים, מההתנחלויות, מהכפרים הדרוזיים והבדואיים, מהצפון, מהמרכז ומהדרום. תפילת כל האמהות בשבת הזו, כמו בכל יום, היא שההחלטה לסיים את המלחמה תגיע לפני שהקצין יידפוק בדלת השכנים.
מקור: מעריב
סופר: אל-חנאדק