פורין פוליסי: איראן נטשה את "הסבלנות האסטרטגית"

ישראל מתמהמהת בקבלת החלטה על תקיפה עוינת נגד איראן, ולא הצליחה עד כה להשיג תמיכה מלאה לביצוע תקיפה רחבה שתכוון למתקנים חיוניים וגרעיניים. על פי מגזין *פורין פוליסי* האמריקאי, הסיבה לכך נעוצה בשינוי האסטרטגיה של טהראן כלפי ישראל. בדיווח שתורגם על ידי אתר "אל-חנדאק" נכתב כי איראן "ויתרה על הסבלנות האסטרטגית... ונקמתה הראתה את יכולתה לבצע תקיפה הרסנית על ישראל". עוד נאמר כי "בפעם השנייה, איראן חצתה שני קווים אדומים חשובים: פגיעה בשטח ישראל משטחה ופגיעה במדינה חמושה גרעינית". הדו"ח מציין גם כי "השפעת איראן ברחוב הערבי התעצמה".

המתקפה השנייה של איראן על שטח ישראל במטח טילים ב-1 באוקטובר סימנה הסלמה משמעותית בסכסוך המתמשך בין שתי המעצמות האזוריות. לאחר חיסולו של מנהיג חמאס אסמאעיל הניה בטהראן ביולי, וחיסולם של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה והגנרל עבאס נילפורושאן ממשמרות המהפכה בביירות, איראן פתחה במתקפה פומבית רחבת היקף וישירה נגד אויבתה הוותיקה. כעת הסכסוך בין איראן לישראל מאיים לדחוף את המזרח התיכון כולו לעבר מלחמה אזורית כוללת.

בין אם תפרוץ המלחמה ובין אם לא, חילופי ההתקפות בין איראן לישראל כבר יצרו משוואת כוח אזורית חדשה שתמשיך להשפיע גם לאחר עימות זה. שבע השלכות אסטרטגיות רחבות היקף של הסכסוך האיראני-ישראלי החלו להתבהר.

ראשית, הביטחון הלאומי של איראן והאסטרטגיה הצבאית שלה עוברים שינוי הדרגתי, כאשר איראן נעה מהסתמכות על בעלי ברית לא-מדינתיים באזור לכיוון חדש של הרתעה. שינוי עמוק זה מתבטא בהחלפת דמויות מפתח במערך הצבאי האיראני: מהגנרל קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס לשעבר של משמרות המהפכה שהיה אחראי על הפעילות הצבאית של איראן מחוץ לגבולותיה, לגנרל אמיר עלי חאג'יזאדה, מפקד חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה. הדבר מרמז כי האסטרטגיה האיראנית שהתמקדה במאבקים עקיפים באמצעות בעלי ברית כארגונים כמו חמאס וחיזבאללה, הפכה כעת לגישה משלימה בלבד.

שנית, איראן נטשה גם את עמדתה של "סבלנות אסטרטגית". מאז תום מלחמת איראן-עיראק, אימצו מנהיגי הצבא האיראניים אסטרטגיה חשאית שהתבססה על ספיגת נזק ונקמה במועד הנבחר. עם זאת, עשורים של חבלה ישראלית מתמשכת באדמת איראן צמצמו את ה"עמימות האסטרטגית" של איראן, שהפכה למה שמכונה סבלנות אסטרטגית שהתאפיינה באי נקיטת פעולות תגמול.

שלישית, איראן יצרה כעת מדיניות הרתעה ברורה בפומבי. תגובתה החזקה של משמרות המהפכה הדגימה את רצונה ויכולתה של איראן לבצע תקיפה הרסנית על ישראל. בניגוד למתקפה הראשונה באפריל, שבה ייורטו רוב הטילים והמל"טים האיראניים, מתקפת הטילים השנייה הייתה מוצלחת יותר, כשהיא פורצת את מערכות ההגנה הישראליות המתקדמות. על אף שישראל מתהדרת באחת ממערכות ההגנה האווירית הטובות בעולם, הצליחו טילים איראניים לפגוע בשדות תעופה מרכזיים בישראל, מה שמדגיש את מרכזיותה של עוצמת הטילים באסטרטגיה הביטחונית האיראנית.

רביעית, נקבע הקו האדום החדש של איראן מול ישראל. במשך קרוב ל-15 שנה תקפה ישראל בסיסים איראניים בסוריה, ואף פגעה ישירות בגנרלים בכירים איראנים. עם זאת, הפצצת הקונסוליה האיראנית בדמשק באפריל חצתה סף קריטי, ואיראן הגיבה במטח טילים לאחר שבועיים. זה סימן את שבירת הקווים האדומים המסורתיים של איראן מול ישראל. 

חמישית, נראה כי השפעת איראן ברחוב הערבי גברה. הישגי הכוח הרך מההתקפה האחרונה משיבים את הפופולריות של איראן בעולם האסלאמי. 

שישית, תגובה ישראלית נגד איראן יכולה לשנות את מדיניות הגרעין האיראנית. קולות במעגלים נוקשים באיראן קוראים לפיתוח נשק גרעיני ככלי להרתעת ישראל.

שביעית, הסכסוך מדגיש את ההתנגשות בין עוצמה טכנולוגית לגיאופוליטית.