קרנגי: השמועה על מלחמת ישראל בלבנון

עורך הבלוג של קרנגי למזרח התיכון, מייקל יאנג, מציין במאמר שתורגם על ידי אתר "אל-ח'נאדק", כי איומי הפקידים הישראלים והדיבורים החוזרים ונשנים על מבצע צבאי קרוב בלבנון עשויים להיות לצרכים מו"מיים בלבד, שכן ענייני מלחמה מורכבים יותר מכך. יאנג סבור שנתניהו, אותו כינה "האקרובט", לא יסתכן בפגיעה בעתידו הפוליטי באמצעות מלחמה שעלולה לעלות לו ביוקר.

נראה כי ישראל שוב מאיימת במבצע צבאי גדול בלבנון. ייתכן שזהו איום ממשי, או אולי מדובר בניסיון להגביר את הלחץ על חזבאללה במו"מ הלא ישיר, כדי להוביל להסדרי ביטחון חדשים לאורך הגבול בין לבנון לישראל.

בשיחה שהתקיימה ביום שני בין השליח הנשיאותי האמריקני עמוס הוכשטיין לשר הביטחון הישראלי יואב גלנט, שדווחה בניו יורק טיימס, ציין גלנט כי "הפעולה הצבאית היא הדרך היחידה לסיים חודשים של אלימות בגבול בין ישראל לחזבאללה". באותו הזמן, הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו שהחזרת תושבי הצפון לבתיהם הפכה למטרת המלחמה.

למרות כל הדיבורים על פעולה צבאית, עדיין לא ברור מה ישראל שואפת להשיג מהסלמת הלחימה בלבנון, שייתכן ותכלול ניסיון לכבוש את דרום המדינה. המצב בשטח לא השתנה מהותית בחודשים האחרונים. ישראל ניצבת בפני שתי אפשרויות עיקריות: הרחבת אזור האש החופשי לאורך הגבול, כדי למנוע מחזבאללה לבצע תקיפות; או כיבוש חלקים מדרום לבנון והקמת גרסה נוספת של רצועת הביטחון שהוקמה לפני עשרות שנים, שתחייב החזקה ממושכת בכוח כיבוש בשטח הלבנוני.

לא ברור כיצד אחת מהאפשרויות תוכל להשיב את הביטחון לצפון ישראל. אזור האש החופשי שקיים בפועל לאורך הגבול לא מנע את התקפות חזבאללה. גם אם ייכנסו כוחות ישראליים ללבנון, חזבאללה יוכל לירות מעליהם ולגרום לנזקים כבדים בצפון. נאום של נעים קאסם, סגן מזכ"ל חזבאללה, בשבת האחרונה, הזהיר שאם ישראל תגרור למלחמה נרחבת, הדבר יגרום ל"מאות אלפי עקורים [ישראלים]" מהצפון.

ייתכן שישראל מצאה פתרון קסם למצב, אך אין לכך קונצנזוס בקבינט הישראלי, ודיווחים מציינים כי הקבינט עדיין חלוק לגבי פעולה בלבנון. השאלה הגדולה היא עד כמה שני הצדדים מוכנים להסלים את המצב. דווח כי הוכשטיין אמר לגלנט שהוא לא מאמין שפעולה צבאית תביא את תושבי הצפון חזרה לבתיהם, ושהיא עלולה להצית סכסוך אזורי. אבל האם זהו תרחיש סביר?

ייתכן שחזבאללה ובעלי בריתו יתחילו לתקוף מטרות אזרחיות בישראל אם כוחות ישראליים ייכנסו ללבנון. אולם אם ישראל תימנע מלהכות בתשתיות אזרחיות בלבנון, חזבאללה עשוי להסס להסלים את המצב מיידית, וייתן ללחימה בשטח להכתיב את המהלכים. חזבאללה מציג את יכולתו לתקוף ערים ישראליות כתגובה למתקפות ישראליות. אם חזבאללה יצליח להסב נזק כבד לכוחות הישראלים מבלי להסלים את הלחימה לערים ותשתיות, ייתכן שיבחר בכך כדי להימנע מתגובה שלילית פנימית.

ייתכן שהשיח הצבאי הנוכחי מישראל הוא חלק מניסיון להפעיל לחץ על חזבאללה להגיע להסדר במשא ומתן. ייתכן שהוכשטיין הדליף את שיחתו עם גלנט לניו יורק טיימס כדי להגביר את נכונותו של חזבאללה להתגמש במו"מ הלא ישיר. אם הדיווחים נכונים כי שרים בכירים, בהם רון דרמר, שר לעניינים אסטרטגיים, מתנגדים לפעולה בצפון, ייתכן שנתניהו משתמש באיומים צבאיים כדי להרחיב את מרחב התמרון שלו במקומות אחרים.

לא הייתה דחיפות להחזיר את תושבי הצפון ביולי האחרון, כאשר שר החינוך יואב קיש הודיע שהתלמידים יחזרו ללימודים ביישובים אליהם פונו. אמנם זעם התושבים בצפון הוא נושא שעל נתניהו להתייחס אליו ברצינות, אך לא יותר מזעמם של מאות אלפי ישראלים המאשימים אותו בחוסר דאגה לחטופים בעזה. כשם שנתניהו עמד מול המשבר בעזה, כך יעמוד מול זה אם יחשוב שמלחמה בלבנון תסכן את עתידו הפוליטי.

אחרים ילעגו לרעיון זה, בהינתן עליונותה הצבאית המוחלטת של ישראל על חזבאללה. הבעיה היא שאין תכלית ברורה למלחמה מול חזבאללה. באיזו נקודה יכול נתניהו להכריז על ניצחון? אין נקודת סיום. כל גבעה שישראל תכבוש תהפוך לנקודת ירי אפשרית לחזבאללה, מה שיצדיק השתלטות נוספת ויגרור את ישראל לבוץ עמוק יותר. ייתכן שישראל אינה רוצה להיגרר שוב למלחמת גרילה בלבנון, אך חזבאללה עשוי לראות בכך יתרון – במיוחד כשהכוחות הישראליים חסרים מטרה ברורה.

נתניהו מבין זאת, ולכן ייתכן שיחשוב פעמיים לפני שייכנס לקן הצרעות הלבנוני. אך נתניהו הוא פוליטיקאי אקרובטי – הוא מרצה את בעלי בריתו הימניים, מנסה לספק את משפחות החטופים, ובמקביל מרגיע את תושבי הצפון שלא שכח אותם. ייתכן שמלחמת לבנון היא חלק מהמהלכים שלו, אך ייתכן גם שלא. דבר אחד בטוח: בנימין נתניהו לא ייצא למלחמה שעלולה לעלות לו ביוקר ולסכן את עתידו הפוליטי.