המלחמה בעזה: האם ישראל מתכוננת למשבר כלכלי?

המלחמה גרמה לנזקים חמורים לכלכלה הישראלית והסבה הפסדים כבדים למגזרים שונים, שחלקם לא ניתן יהיה לתקן במשך שנים, גם אם המלחמה תיפסק מחר. הנזק שנגרם מהטילים של חיזבאללה, שגרמו ליותר מ-250 אלף מתנחלים לעזוב את בתיהם מצד אחד, והשחיקה המתמשכת של צה"ל ברצועת עזה מצד שני, יצרו מציאות שלא נראתה מזה יותר מ-50 שנה, כאשר ההפסדים נאמדים ביותר מ-68 מיליארד דולר, והאמון של המשקיעים בתוך המדינה נפגע, שכן אפילו תל אביב כבר לא בטוחה.

הכלכלנים הישראלים מסכימים על חומרת המצב הכלכלי במדינת ישראל. למרות שהחששות שלהם באים לידי ביטוי כלחישות בישיבות סגורות, הם צופים משבר פיננסי שעשוי להיות קרוב, ותוהים עד כמה המדינה מוכנה להתמודד איתו, במיוחד אם המצב האזורי ילך ויסתבך.

הכלכלנים לא רואים משבר פיננסי בהגדרתו הקלאסית, אלא משבר "בדרך הישראלית", כפי שמכנה זאת העיתונאית מירב ארלוזורוב בעיתון "דה מרקר". זהו "אובדן אמון המשקיעים בישראל", שמשמעותו בריחה המונית מהשקל ואיגרות החוב של ממשלת ישראל, מה שיוביל לקריסת השווקים.

ביחס לאופן היווצרות המשבר הזה, מסבירה העיתונאית שזה נובע מגירעון תקציבי וגידול בחוב הלאומי, שמאלץ את המדינה למכור עוד אג"ח כדי לממן את החוב. העלייה בהיצע האג"ח מובילה לירידת מחירים, כלומר לעליית התשואות. ירידת מחירי האג"ח ועליית התשואות מביאות לנזק כפול:

ראשית, תשואות גבוהות גורמות נזק כלכלי חמור, כמו עליית ריבית, הפסדים כבדים בשוק ההון, מיתון, אבטלה ופשיטות רגל, ובסופו של דבר גם פוגעות ביציבות הבנקים.

שנית, תשואות גבוהות עלולות להגיע לנקודה שבה משקיעים יפסיקו לרכוש אג"ח, בין אם משום שהם מצפים לירידת מחירים נוספת, ובין אם משום שהם חוששים שהמדינה לא תוכל לממן את חובותיה ותהיה על סף פשיטת רגל. כאשר אין קונים לאג"ח של מדינה, היא קורסת.

התנאים הבשלים להיווצרות המשבר הזה מתקיימים על רקע המצב הביטחוני המסובך, שהוא החמור ביותר מזה 50 שנה, בנוסף לכישלון ממשלת ישראל בהתמודדות עם החרפת הבעיות, אפילו בכל הנוגע לתקציב השנה הבאה.

מצד שני, המתנחלים שחוו את אוזלת ידה של ממשלתם בהתמודדות עם המצב או בבלימתו באמצעות הפסקת אש, חלקם עזבו את בתיהם, אחרים נעקרו ממקומם, וישנם כאלה שממתינים לפיטוריהם אם המשבר הכלכלי ימשיך להחריף.

אחד המתנחלים סיפר כי כתוצאה מהטילים שמשגר חיזבאללה לעבר אזורים נרחבים בגליל, "אנחנו במצב גרוע מאוד". לדבריו, כפי שצוטט בעיתון "מעריב", "יש מחסור חמור בכוח אדם. כל הארגונים שעבדתי איתם, שהיו שולחים עובדים צעירים בתמורה לתשלום, כבר לא מוכנים לשלוח אותם". הוא הוסיף כי "90% מהמטעים שלנו הפכו לשטח צבאי סגור, ו-10% נוספים נמצאים באזור שפונה מתושביו".

עוד סיפר כי "רוב החוות לא קיבלו מים כבר כמה חודשים. אלו נזקים כלכליים עצומים, בנוסף למסים על הרכוש, ואין לנו מושג מה יהיו הפתרונות".

העיתון מצטט גם אחד מהמתנחלים בצפון שאמר: "הדבר הקשה ביותר הוא לראות את היער בהרי נפתלי שרוף כולו, ולא יכולתי לעשות כלום, כי ההוראות היו לא להתקרב. מאז תחילת מאי אני בתסכול מתמשך. אתה מכבה יער ומקווה שהשריפה תסתיים, וביום למחרת יער נוסף בוער". הוא הוסיף: "אני אפילו לא מעז לחשוב על שיקום, כי אני עדיין לא רואה את ההתחלה או את הסוף. מטבעי אני אופטימי, אבל אגיד בכנות שהמלחמה כאן עוד לא התחילה".