הסלמה בעמדה המצרית

ההצהרות האחרונות של מצרים עוררו ויכוח נרחב לאחר שנחשבו ל"הסלמה דיפלומטית" מול ישראל. בכירים מצריים, ביניהם עוזר שר החוץ לשעבר, השגריר חוסיין אל-הראידי, אמרו כי "דבריו של נתניהו על הברחת נשק דרך הגבול המצרי ומחסה של לוחמי חמאס בסיני, משקפים את מאמציו להתחמק מאחריותו על הרג ששת השבויים שגופותיהם נמשו לאחרונה". עמדה זו נתמכה על ידי מקור מצרי בכיר, שהתבטא בהרחבה בתקשורת הבינלאומית, אשר האשים את ראש ממשלת ישראל ב"כישלון לשלוט בגבולות וניסיון להטיל על מצרים את הכישלון הזה". הצהרות אלה מגיעות לאחר שכשלו המתווכים לשכנע את נתניהו לוותר על תנאיו החדשים לעסקה, בעוד פרשנים מרבים לדון בהשפעת "ההסלמה" על השלב הבא, לקראת הצעת פשרה אמריקאית הצפויה בימים הקרובים.

בהסלמה בולטת בטון, הצהיר מקור בכיר, שביקש להישאר בעילום שם, כי "ישראל נכשלה בשליטה על הברחת נשק מתוכה לגדה המערבית ולרצועת עזה". לדבריו, קהיר "אישרה כניסת נשק לרצועת עזה בהברחה דרך מעבר כרם שלום, בנוסף לנשק שמוברח לגדה המערבית", בעודו טוען כי הצהרותיו האחרונות של נתניהו הן "ניסיון מקדים לסכל כל הצעה חדשה להפסקת אש ולשבש את המאמצים להשגת רגיעה ושחרור העצורים".

לגבי השפעת ההצהרות הללו על מסלול המשא ומתן, יש האומרים שאין להן השפעה ממשית, במיוחד כאשר מצרים לא נקטה בצעדים מעשיים בשום מלחמה קודמת, או מאז תחילת "מבול אל-אקצא", כמו פתיחת מעבר רפיח להכנסת סיוע - וזה המינימום שניתן היה לעשות. התגובה המצרית תוארה ככזו המשרתת קודם כל את האינטרסים שלה, ומשתלבת עם ביטחונה הלאומי ותפקידה ה"אסטרטגי" בסוגיה הפלסטינית לאורך העשורים. מקורות יודעי דבר מוסרים כי קהיר רואה בנוכחותה במעבר רפיח נוכחות אסטרטגית עבורה, שכן מצד אחד היא מעניקה לה משקל אזורי, ומצד שני היא מפיקה ממנו רווחים חומריים ופוליטיים. לכן, הלחץ להבטיח את המשך נוכחותה במעבר רפיח, ולמנוע החלפתה בכוחות אחרים, ערבים או בינלאומיים - בהתאם לאחת ההצעות שהועלו בעבר וזכו לתמיכה מצד כמה גורמים - צריך לקבל תשומת לב.

מנגד, הישארות הצבא הישראלי בציר פילדלפי, כפי שנתניהו התעקש בנאומו האחרון, מביכה את נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי. השגריר הראידי הביע זאת באומרו כי הנוכחות הישראלית בציר פילדלפי מפרה את רוח הסכם השלום שנחתם בין מצרים לישראל, במיוחד את הנספח הביטחוני שלו.

בתגובה להבדלים בעמדות ישראל במהלך סבבי המשא ומתן ולכישלונם בכל פעם, למרות טענתו של נתניהו כי הוא מגלה גמישות להחזרת השבויים, אמר בכיר ישראלי בעילום שם לעיתון וושינגטון פוסט כי "זו לא הפעם הראשונה שהמסר הפנימי והמסר החיצוני הם שני דברים שונים". הוא ציין כי "ישנם כמה בכירים שאינם מאמינים שההסכם יעבור את השלב הראשון, אם בכלל".

מצדה, ביקרה טורקיה את דברי נתניהו. בהודעת משרד החוץ הטורקי נמסר כי "נתניהו ממשיך לשקר כדי להטעות את דעת הקהל, לכסות על פשעיו בעזה ולמנוע משיחות הפסקת האש להגיע לתוצאה". עוד נמסר כי "הטענות האחרונות של נתניהו נגד מצרים במטרה לשמר את הנוכחות הצבאית הישראלית בציר פילדלפי אינן מקובלות". ההצהרה תמכה ב"מאמצי התיווך של הרפובליקה המצרית לסיים את המלחמה בעזה ולהושיט עזרה למיליוני אחינו ואחיותינו הפלסטינים".

הצהרות אלו הגיעו במקביל לביקורו של א-סיסי באנקרה לפגישה עם עמיתו הטורקי, לאחר נתק שנמשך יותר מעשור. המפגש עורר שאלות רבות בנוגע לנושאים שנדונו, במיוחד כאשר אנקרה ממשיכה במאמציה לשחק תפקיד פעיל יותר בזירה האזורית והבינלאומית, ורואה במלחמה הישראלית ברצועת עזה הזדמנות לחזק את נוכחותה.