יש לשנות את מטרות המלחמה כהכנה לעימות עם חזבאללה

לאור כישלון השיחות בדוחא ובקהיר, בשל תנאים חדשים שהציב נתניהו, ישראל ממתינה לתגובה מאיראן ומחזבאללה בעקבות ההתנקשויות בטהראן ובביירות. במקביל, נשקלים תרחישים ישראליים שונים, החל מהסלמה בלחימה ועד אפשרות להתנקשויות בדמויות ביטחוניות בכירות.

בהקשר זה, פרסם העיתון "ידיעות אחרונות" מאמר שבו הכותב מציין כי הממסד הביטחוני הישראלי קורא להסכם שישיב את השבויים הישראלים, בהתבסס על האמונה שלישראל יש כיום יתרון במו"מ. בנוסף, מציין הכותב, תוך ציטוט מקור ביטחוני, שיש לשנות את מטרות המלחמה כהכנה לעימות עם חזבאללה, ותוהה "עד כמה נוכל להמשיך ולהשאיר את תושבי הצפון מחוץ לבתיהם?"

המאמר:

הגורמים הביטחוניים אינם אופטימיים נוכח השיחות המורכבות בדוחא ובקהיר, אך הם סבורים שלישראל יש כעת יתרון – ויש לשאוף להגיע להסכם. כמו כן, הם סבורים שיש לנצל את הפסקת האש לצורך הכנה למלחמה עם חזבאללה. הם שואלים, "עד כמה נוכל להמשיך ולהשאיר את תושבי הצפון מחוץ לבתיהם?"

הגורמים הביטחוניים המכירים את המו"מ מקטר וממצרים להשגת הפסקת אש והסכם שבויים, אינם רואים בשלב זה אינדיקציות אופטימיות להסכם, ולכן הם סבורים שיש למצוא דרך להתקדם בהסכם. הכיוון הרצוי מבחינתם: שינוי מטרות המלחמה ובניית כוח למקרה של עימות עם חזבאללה בלבנון.

"יש לנו יתרון כרגע," אמר מקור ביטחוני, "נושא ציר פילדלפי הוא יותר פוליטי מאשר ביטחוני, וההסכם שמושג כעת הוא השבת החטופים ולא היום שאחרי המלחמה. תמיד נוכל לחזור ולתפוס את הציר ברגע שנחליט. מה יקרה בדיוק לאחר שישה עד שמונה שבועות של הפסקת אש? האם חמאס יחפור מנהרות? לא. הוויתור הוא החזרת החטופים בחיים זמנית, מה נאמר לעצמנו שאיבדנו הזדמנות? מהפסקת הלחימה?"

מקור ביטחוני נוסף סבור שיש לנצל את הזמן הנוכחי לצורך שינוי מטרות המלחמה (קריסת משטר חמאס, השמדת היכולות הצבאיות שלו, הסרת איום הטרור מרצועת עזה על ישראל ושחרור החטופים) ובניית כוח לעימות אפשרי נגד חזבאללה. ישראל מבינה שמזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה לא יוותר על נקמה נגד ישראל לאחר ההתנקשות בפואד שוכר בביירות, והאירוע עשוי להתפתח מהחלפת מהלומות לחימה למלחמה רחבת היקף.

"כמה חודשים ניתן להוציא את תושבי הצפון מבתיהם?" אומרים הגורמים הביטחוניים שמעדיפים שינוי במטרות המלחמה. מנקודת מבט אסטרטגית, הם אומרים, שארה"ב לוחצת להגיע להסכם שישרת את ישראל בהקלת הלחץ על איראן וחזבאללה. הקלף החשוב ביותר שבידינו הוא חזרה ללחימה, ואנו נחושים להיאחז בו כפי שהיה בעסקת השבויים הקודמת בנובמבר.

בישראל מעריכים שחזבאללה יתקוף בקרוב, ומחכה רק למשבר במו"מ על הפסקת האש והסכם השבויים. כמו כן, בישראל מעריכים שהארגון השיעי יפתח בירי נרחב על שטח ישראל, ולראשונה במלחמה יכלול את תל אביב במעגל הטילים. כך נסראללה לא ייראה כמי שמסכל את ההסכם, אבל מנקודת מבטו יהיה לו הצדקה לתקוף. זוהי הערכה נוכחית, אך ישראל נערכת גם לתרחיש הזה.

בעוד שהעיניים נשואות להמשך המו"מ על הפסקת אש והסכם השבויים, גורמי ביטחון בכירים הזהירו בפגישה של הקבינט הביטחוני שנערכה ביום חמישי כי הנקמה האיראנית או חזבאללה על הריגת פואד בביירות ואיסמאעיל הנייה בטהראן אינה חייבת לכלול מתקפת טילים או רחפנים, אלא גם ניסיונות לחיסול שרים וחברי כנסת, וכן בכירים בצה"ל בהווה ובעבר ובכירים לשעבר במוסד ובשב"כ.

בעקבות החשש מהתנקשות בבכירים ישראלים, השב"כ העלה את הכוננות, ובמקביל הקשיח את ההנחיות לכל הגורמים הרלוונטיים. בעקבות ההתראות הגוברות לאחר החיסולים בלבנון ובאיראן, ההערכה היא שתקיפת גורם ישראלי בכיר תהיה הישג גדול. ההמלצה לכל הגורמים הפוטנציאליים לאיום היא להגביר ערנות.

כפי שצוין, עברו השיחות לעסקה כעת לקהיר, ומשלחת ישראלית יצאה לבירה המצרית. ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לנושא בפתח ישיבת הממשלה: "אנחנו מנהלים מו"מ, יש דברים שבהם נוכל להיות גמישים, ויש דברים שבהם לא נוכל להיות גמישים, ואנחנו עומדים עליהם."

נתניהו הדגיש: "אנחנו יודעים היטב כיצד להבחין בין השניים. לכן, לצד המאמצים הגדולים שאנו עושים להשבת חטופינו, אנו עומדים על העקרונות שקבענו, הנחשבים חיוניים לביטחון ישראל. חמאס, עד כה, דבק בסירובו ואף לא שלח נציג לשיחות בדוחא, ולכן הלחץ צריך להיות מופנה כלפי חמאס ויחיא סינוואר, ולא כלפי ממשלת ישראל, על מנת להשיג את שחרור חטופינו."