החוסן של תימן מול הכוח המערבי

מימוש התמיכה הצבאית של תימן לעזה החל באופן רשמי ב-10 באוקטובר 2023 עם הצהרתו של מר עבדול מאליק בדר א-דין אל-חות'י על מוכנות התנועה להיכנס למלחמה תוך שימוש בטילים וכלי טיס בלתי מאוישים, ובחירת אפשרויות צבאיות אחרות במקרה של התערבות ישירה של ארצות הברית לצד ישראל. הסלמה זו מתבטאת בהדרגתיות בפעולות של התקפות בטילים על ישראל ובפגיעה באוניות ישראליות בים האדום ובמצרי באב אל-מנדב, ולאחר מכן התרחבו ההתקפות לים הערבי ולאוקיינוס ההודי, עד לשלב הרביעי של ההסלמה המדגישה את פגיעתן של כל ספינה שתיכנס לאילת, כולל בנמלי הים התיכון, במטרה לשבור את המצור שהטילה צבא תימן כחלק משלב זה, תוך הכרזה על הכנות מתמשכות לשני שלבים נוספים חמישי ושישי בסולם ההסלמה נגד ישראל ובעלי בריתה המערביים.

ארצות הברית והמערב הפעילו לחצים צבאיים, כלכליים וביטחוניים על ממשלת צנעא במטרה להרתיעה מתמיכתה בעזה ולהכריחה לסגת מהחלטתה על סגירת הניווט בפני ספינות ישראליות בים האדום. לשם כך גויסו צי מלחמתי ומשחתות כדי להגן על ספינות אלו, ובוצעו תקיפות אוויריות על אדמות תימן, תוך מיקוד מרכזי השיגור של הטילים והכטב"מים ומתקנים חיוניים אחרים. עם זאת, מאמצים אלו נכשלו בהשגת מטרתם להרתיע את תימן מלמדיניותה, ולא ניתנה למערב ולארצות הברית ההזדמנות להשתמש בנשק בלתי קונבנציונלי כדי לתקוף את תימן ולהפיל את ממשלת צנעא, בשל סיבות אובייקטיביות הקשורות למיקומה של תימן בגאופוליטיקה ולמניעת זעזוע חריף באזור מצרי באב אל-מנדב והשלכותיו על הסחר העולמי, וגם בשל סיבות הקשורות לעלות הגבוהה של מבצע צבאי בלתי קונבנציונלי זה ולשיעור הצלחתו. הרמה הצבאית האמריקאית חוותה כשלון בפעולות צבאיות קונבנציונליות, קרקעיות ואוויריות, כמו גם בלתי קונבנציונליות באפגניסטן, מול לוחמים מקומיים שהתמחותם בלחימה בהרים והתחבאו במרכזי פיקוד ושליטה. נשק טקטי ובלתי קונבנציונלי לא הצליחו להכניע את תנועת הטאליבן.

בצד השני, השימוש בנשק בלתי קונבנציונלי נגד תימן הוא החלטה לשגר מלחמה, ומצריך אישור של הקונגרס האמריקאי והרשאתו לאחר עריכת מחקר מעמיק על היבטי השימוש בנשק זה, סיכוניו, ומטרותיו ועלותו. הוצאה נוספת שאינה מתוכננת למאמץ הצבאי האמריקאי היא רעיון שאינו מתקבל בברכה בקרב המחוקק האמריקאי, המעסוק בתמיכה בכספים רבים לאוקראינה במאבק מול רוסיה, וכן בתוכנית ענקית לעדכון הצבא האמריקאי, להכנתו למאבק מול היריב הסיני ביבשה, בים ובאוויר. אין רצון לפתוח חזית צבאית חדשה שתימשך עשרות שנים באזור מצרי באב אל-מנדב, עם סיכונים של העלאת מחירי הנפט והגז, מה שישפיע לרעה על הכלכלה האירופית והאמריקאית. הנוכחות האמריקאית בים האדום התמודדה עם קשיים בלוגיסטיים למילוי המחסור בטילים ותחמושת נגד מהמשחתות והספינות היקרות. הסיבה לאי הצלחת קמפיין "ברית השגשוג" להרתעת ההסלמה התימנית הייתה היעדר המוכנות הפיננסית לקמפיין ברמת ההסלמה התימנית. חוסר זה בלט יותר בקרב השותפים האירופים, שסבלו מעלות ההפעלה ואספקת התחמושת המתאימה. כמה טילים להגנה על הצוותים והספינות התברר שהקוים לייצורם נסגרו.

מצד שלישי, כשלון המערב להפעיל את עוצמתו הצבאית באופן שמנע את ההסלמה בים האדום והגנה על הניווט הישראלי בו, כמו גם על האינטרסים שלו, והיסוסו להשתמש בנשק בלתי קונבנציונלי כדי לסיים את ההסלמה הזו, הם תוצאה של חישובי עלות ותועלת. שיגור מלחמה אמריקאית על תימן משמעותה חזרה לתפיסה האמריקאית להשגת מטרות באמצעות כוח צבאי, והחייאת התקופה של הפלישות לעיראק ולאפגניסטן, ומה שהוביל לכך שמדינות מסוימות הצליחו לגזור רווחים אסטרטגיים כמו איראן כתוצאה מגישה זו. משמעות הדבר היא גם הרמת רף העימות עם ציר ההתנגדות והבאת תפקיד גדול יותר לשותפיו באזור הים האדום, בדומה לניסיון התוקפנות הסעודית על תימן והשלכותיה האזוריות, והתחזקות תנועת אנסאר אללה בשל התוקפנות הזו. השימוש בנשק בלתי קונבנציונלי להרתעת תימן פותח את הדלתות לתחרות בשימוש בנשק זה במדינות הנמצאות בעימותים "דומים", כמו רוסיה מול אוקראינה, ישראל נגד עזה ואיראן, והודו נגד פקיסטן. אין לארצות הברית עניין לפתוח דלת זו כתקדים בהיסטוריית המלחמות, כל עוד יש לה אלטרנטיבות דיפלומטיות ויכולת להכיל את ההסלמה התימנית ולמצור עליו עד שיבינו הציונים שאין תועלת במלחמה על עזה.