העניין של האוניברסיטאות המערביות בסוגיה הפלסטינית במקום בישראל

על פי מישל פוקו, ההוגה והפילוסוף הצרפתי הידוע, המערב חתר להכפיף את השיח האקדמי למערכת הפוליטית; מתוך הנחה שהטקסטים לא רק יוצרים ידע, אלא גם יכולים ליצור מציאות ולפיכך שיח מונחה. לכן, ניסתה הכוח הפוליטי המערבי לגרום לשיח האקדמי שלה לייצר מושג על הסוגיה הפלסטינית המבוסס על סטריאוטיפים, ולא על עובדות מדעיות, לשירות הפרויקט הישראלי. הכפפה אקדמית זו הופיעה מאז הקמת ישראל והתפתחה להשריש את שורשיה ולהמשיך לשירות הנרטיב המערבי הישראלי בכל הקרבות הקודמים עם הפלסטינים.

מאז השביעי באוקטובר 2023, פנו המדינות העושקות ובמיוחד ארצות הברית, לנצל את המוסדות האקדמיים להצדיק את המלחמה הישראלית ולהשתיק את הקולות המגנים את הטבח האכזרי נגד האזרחים בעזה ואת הקולות התומכים בסוגיה הפלסטינית ובמאבק העם הפלסטיני, וכן במטרה לקדם את הנרטיב הישראלי ש"ישראל" מגנה על עצמה.

אולם המלחמה הפכה את המדיניות הזו לכישלון, כיוון שהמעגל התומך בסוגיה הפלסטינית בתוך האקדמיה המערבית התרחב באופן חסר תקדים. אז איך הפכה האקדמיה המערבית מתומכת בישות לתומכת בסוגיה הפלסטינית? מה היו המניעים לשינוי זה? ומהם ההשפעות השונות של שינוי זה במלחמת "מבול אלאקצה"?

ממחקר במונח "עזה" במנוע החיפוש של Google Scholar המתמחה בחיפוש פרסומים מדעיים אקדמיים, עולה כי המגזינים המדעיים האקדמיים פרסמו מאז תחילת השנה 8,290 מחקרים אקדמיים מדעיים בנושא עזה במגוון תחומים פוליטיים, כלכליים, חברתיים, הומניטריים, התנהגותיים ובריאותיים ואחרים. בשנת 2023, פרסמו מגזינים אלו 9,310 מחקרים אקדמיים מדעיים בנושא עזה באותם תחומים שהוזכרו, כלומר סך הכל 17,900 מחקרים בשנים 2023-2024. מחקרים אלו התפזרו על מספר נושאים, ביניהם:

- 4,810 דנים בשיקום ובעתיד עזה לאחר המלחמה.

- 11,100 דנים במצב ההומניטרי, הכלכלי והחברתי של עזה.

- 3,750 דנים ברצח העם בעזה ובאכזריות הישות.

כאן נציין כי מספרים אלו נספרו באמצעות החיפוש המתקדם של Google Scholar, תוך חיפוש בתוכן ולא בכותרת.

לפי מחקר אקדמי תחת הכותרת "הפרסומים המדעיים על מלחמת עזה", שעסק בניתוח ומדידה של המחקרים האקדמיים על עזה וישראל בתקופה שבין 7 באוקטובר 2023 ל-17 בנובמבר 2023, תוך שימוש באלגוריתמים אוטומטיים ובמדד Altmetric, עולה כי הפרסומים התומכים בעזה גבוהים פי שלושה מהפרסומים התומכים ב"ישראל", וכל המחקרים התומכים באחרונה נכתבו על ידי חוקרים מהאזרחות הישראלית.

עדויות נוספות

מן העדויות שמאששות את כישלון המדיניות המערבית בהכפפת האקדמיה, היא התרחבות ההפגנות במערב ובמיוחד בארצות הברית, למרות האיסור וההפחדה. ראיה נוספת לאיבוד שליטת ארצות הברית על הנושא, היא סגנון השלטונות הפוליטיים המערביים שמשתמשים בהשתקת קולות המתנגדים למדיניות הציונית ולהפרות האנושיות נגד תושבי עזה ולתומכים בהפסקת מלחמת עזה ושחרור פלסטין מהכיבוש הישראלי. השלטונות משתמשים בשיטות הפחדה וניתוק פרנסה להשתקת כל קול אקדמי המסרב להיכנע להוראות הפוליטיות ולאמץ את הנרטיב המערבי הישראלי על הסוגיה הפלסטינית וכן האשמתם באנטישמיות, וזה מה שתיאר אחד החוקרים באוניברסיטה הגרמנית כ"טבח באקדמיה המערבית". התקשורת דיווחה על השמצות כלפי החוקרים האקדמיים התומכים בסוגיה הפלסטינית ואיומים על חייהם ועל קריאות לא להעסיקם בטענה שהם אנטישמים. בנוסף לכך, 2,500 אקדמאים בריטים הגישו מכתב פתוח לשרה הבריטית; מגנים את התערבות הממשלה הבריטית במועצת המחקר והחדשנות הבריטית והתקפתה על החופש האקדמי. החתומים ציינו, כי המטרה בהתערבות הייתה ליצור אפקט מצמרר על הקהילה האקדמית כולה על חשבון היושרה האינטלקטואלית והמקצועית. החתומים על המכתב, בהם 88 אקדמאים מאוניברסיטת קיימברידג' ו-64 מאוניברסיטת אוקספורד, הביעו את חששם כי התערבות זו מייצגת "ניסיון ליצור אקלים של פחד שירתיע את האקדמאים מלהביע את התנגדותם להפרות זכויות האדם שמבצעת ישראל".

צורה נוספת של תמיכה אקדמית מערבית בעזה, אשר חווה שינוי חסר תקדים, היא החרם האקדמי העולמי על הישות הישראלית עקב המלחמה בעזה, כאשר מדענים ישראלים מגורשים מקבוצות מחקר עולמיות, סיום שיתופי פעולה עמם, דחיית מאמריהם ומחקריהם וכן ביטול השתתפותם בהרצאות ובכנסים אקדמיים באוניברסיטאות ברחבי העולם.

בזמן שמספר אוניברסיטאות עולמיות הטילו חרם אקדמי על אוניברסיטאות ומכללות ישראליות שונות, והראיה לכך, לפי עיתון "הארץ", 60 חוקרים ישראלים הגישו תצהיר שבו תיארו את היותם נתונים לחרם וגירוש מקבוצות מחקר עולמיות מאז פרוץ המלחמה על עזה.