בית המשפט העליון מאשר גיוס חרדים: סטירה חדשה בפני נתניהו

בית המשפט העליון של ישראל, ביום שלישי 25/6/2024, פסק כי על תלמידי בתי הספר הדתיים החרדיים להתגייס לצבא, ודרש מהממשלה בראשות נתניהו להפסיק את התמיכה הכספית לבתי ספר דתיים שתלמידיהם לא מתגייסים, תוך הדגשה כי "אין למדינה סמכות לפטור אותם".

הפסיקה מצטרפת למשברים המתמשכים של הממשלה והקואליציה השלטת, על רקע ההפגנות הגוברות הקוראות לבחירות מוקדמות והביקורת על נתניהו וממשלתו, שנכשלו בניהול המלחמה והכתם של 7 באוקטובר, "התאריך היחיד שנתניהו יזכור", לדברי ראש האופוזיציה יאיר לפיד.

המלחמה בעזה ובחזית הצפונית הטילה נטל כבד על צבא הכיבוש, במיוחד על היחידות הקרביות שזקוקות לעוד חיילים להתמודד עם מלחמה בשתי חזיתות שנמשכת כבר 8 חודשים.

ההתייעצויות בין הצבא, הממשלה והיועץ המשפטי מתמקדות כעת בגיוס 3000 גברים חרדים בלבד, כי זהו המספר המקסימלי של גברים אורתודוקסים קיצוניים שהצבא הישראלי יכול לקלוט השנה. בהקשר זה, כתב העיתונאי "עמוס הראל" בעיתון הארץ כי "הצבא יעשה טעות אם ישתתף במניפולציה נוספת שהמציא הקבינט והכנסת ויסתפק בדרישה למספר מוגבל זה של מגויסים אורתודוקסים קיצוניים". הוא הוסיף, "צריך לראות את התמונה הגדולה. התסכול בקרב הישראלים המשרתים הוא עצום. קשה להאמין שהם יהיו מרוצים מגיוס סמלי בלבד של גברים אורתודוקסים קיצוניים כאשר הסיכונים והנטל גדלים באופן משמעותי".

פסק הדין של בית המשפט, שהיה צפוי לאור הערות השופטים במהלך הדיון בעל פה על העתירות, עורר תגובות רבות. התלמידים החרדים איימו לחזור על סיסמתם בנושא זה "מוות במקום גיוס".

לעומת זאת, אנשי הדת החרדים חשים בדאגה חסרת תקדים מאז הימים הראשונים להקמת ישראל ב-1948, כאשר דוד בן גוריון פטר כ-400 תלמידים משירות צבאי כדי לאפשר להם להקדיש את עצמם ללימודים דתיים.

על פי סוכנות "אסושיאייטד פרס", פסק הדין של בית המשפט סולל כעת את הדרך להגדלת החיכוך בתוך הקואליציה בין אלו שתומכים בגיוס יותר חרדים לבין אלו שמתנגדים לרעיון. המחוקקים החרדים צפויים לעמוד בלחץ כבד מצד המנהיגים הדתיים ובוחריהם, וייתכן שייאלצו לבחור האם להישאר בממשלה.

המפלגות האורתודוקסיות הקיצוניות, שהן שותפות מרכזיות בקואליציה של נתניהו, מתנגדות לכל שינוי במצב הנוכחי. אם יבטלו את הפטורים, הדבר עלול להוביל לפירוק הקואליציה, מה שיגרום להתמוטטות הממשלה ולקיום בחירות חדשות.

באשר לראש הממשלה בנימין נתניהו, הסיכונים סביבו גדלים. למרות שהציבור תומך בביטול הפטור, ממשלתו כוללת שתי מפלגות דתיות, ואם הן יפרשו מהקואליציה, הדבר עשוי להוביל לבחירות חדשות, והסקרים מראים שנתניהו יפסיד בהן. עיתון "מעריב" דיווח לפני כמה ימים כי פסיקת בית המשפט "תהיה פצצה משפטית שעלולה לגרום להתמוטטות הממשלה".

פסק הדין של העליון יוצר למעשה שתי מדינות

בהתייחסות להחלטה, שר "ענייני ירושלים ומורשת ישראל", מאיר פרוש, אמר כי "פסק הדין של בית המשפט העליון יוצר למעשה שתי מדינות. אחת, היא המדינה שמתנהלת כפי שהיא כעת. השנייה היא שבה ימשיכו תלמידי הישיבות ללמוד תורה כפי שעשו במדינה שהכריז עליה בן גוריון". הוא הוסיף, "אין כוח בעולם שיכול להכריח אדם שנפשו תלויה בלימוד התורה שלא לעשות זאת". גם ראש מפלגת "ש"ס" החרדית, אריה דרעי, אמר כי "העם היהודי שרד מול הרדיפות, המלחמות והרדיפות, רק בזכות שמירת אחדותו ותורתו". יש לציין בהקשר זה את התסכול הנרחב בקרב החילונים שמרגישים חוסר שוויון בחוק הגיוס, עד כדי כך שמספרם הסמלי (3000 מגויסים חדשים) של החרדים לא יכבה את הפילוגים החברתיים בין החרדים לחילונים, שהאחרונים מרגישים כי מיסיהם הולכים לתלמידי בתי הספר הדתיים שאינם נלחמים בצבא.

האינדיקציות הללו מראות שנושא החרדים והדרישה לשוויון בגיוס והחששות של הקהילה, והחשוב מכל, הסכנה המרחפת על הקואליציה הסדוקה של נתניהו, מראה כי הסוגיה לא הסתיימה בפסק הדין של אתמול, אלא מתחילה כעת.