נראה שהמשך התוקפנות של ארצות הברית והישות הזמנית נגד רצועת עזה, יוביל להצית את האזור, בכוונה או שלא בכוונה, וזה מה שמאשרים נתונים והצהרות רבות שהתקבלו בימים האחרונים.
נתניהו וממשלתו מצד אחד מתעקשים על סירובם להפסיק את המלחמה, כי הדבר יהווה הכרה ברורה בתבוסה. ואילו הממשל האמריקני, שרוצה בפועל – למטרות בחירות בלבד – להפסיק את המלחמה, אינו רוצה שהדבר יוביל לתבוסת ישראל מול ציר ההתנגדות. מול ההתלבטות האמריקנית-ישראלית הזו, מצא ציר ההתנגדות כי הסלמת מלחמת ההתשה עשויה לכפות על המחנה שמנגד להיכנע, או לפחות לחזק את מעמד ההתנגדות הפלסטינית במשא ומתן. מול החלטת ציר ההתנגדות הזו, ישראל אינה מוצאת ברירה אלא גם להסלים את תוקפנותה, וזה מה שעלול להוביל את העניינים להידרדרות למה שחוששות ממנו תל אביב וושינגטון, כלומר, להצית את כל האזור החל מדרום לבנון.
באקרי מזהיר
בהקשר זה, היה בולט אזהרתו של שר החוץ האיראני בפועל "עלי באקרי כני" כני לאחרונה במהלך מסיבת עיתונאים עם עמיתו העיראקי פאואד חוסיין בבגדאד, כאשר אמר כי הישות הציונית עלולה לנסות, עקב כישלונה בעזה, לבצע טעויות נוספות ואף להרחיב את טווח תוקפנותה. הוא הדגיש כי "יש להפסיק את רצח העם בעזה ללא תנאים", וקרא לאמריקאים להפסיק את תמיכתם בישראל בנשק, כי הם אינם יכולים "לתמוך בישראל בנשק ולהעמיד פנים שהם שוחרי שלום ויוזמים הצעות".
השר באקרי ציין כי מבצע "ההבטחה הכנה" אישר כי "הרפובליקה האסלאמית תשתמש בכל יכולותיה להשגת יציבות, שלום וביטחון באזור ולא תאפשר לאף אחד, ובמיוחד לישות הציונית הפולשת, לפגוע ביציבות ובביטחון באזור". הרמז הזה מצביע על כך שאיראן לא תשב בחיבוק ידיים מול כל טפשות ישראלית כמו פתיחת מלחמה על לבנון או הסלמת תוקפנותה בזירות אחרות.
מאמצי הממשל האמריקני הם דרך להסלמה קטלנית
מצד שני, רבים מהפרשנים והאנליסטים הפוליטיים סבורים כי מאמצי הממשל האמריקני להפסקת האש בעזה הם דרך להסלמה קטלנית באזור מערב אסיה. למרות קריאותיו הפומביות לסיים את המלחמה, כל מה שוושינגטון עושה בפועל הוא לעודד התלקחות גדולה יותר, מכיוון שהיא גורמת לעוד אלימות בעזה ומאיימת להפוך למלחמה עם לבנון, ובכך לדחוף את האזור כולו לתהום כדי להימנע מוויתור על "תמיכתה הבלתי מותנית" בישראל.
כאן חשוב להזכיר את תגובת תנועת חמאס לנאום שנשא ג'ו ביידן ב-31 במאי, בו הציג "הצעה ישראלית" להפסקת אש, הייתה להסתכל עליו "באופן חיובי", תוך עמידה על כך שהוא דורש נסיגה ישראלית מעזה והפסקה מוחלטת של המלחמה, כדי להסכים לכל הצעה. מנגד, נשאר בנימין נתניהו דבק בנאומיו הקודמים על הצורך "להשמיד את חמאס", וציין כי לא יסכים להפסקת אש, ואף הלך רחוק יותר כאשר אישר כי תיאור ביידן את הצעת הפסקת האש הישראלית "אינו מדויק", וזה מחזיר את הזיכרונות לאווירה שהייתה לפני תחילת מבצע צה"ל ברפיח.
האם הממשל האמריקני יקבל את כישלון מאמציו בפעם השנייה במקום לכפות על ישראל להפסיק את האש, או שהרחבת המלחמה היא דבר שאין מנוס ממנו?!