יום שישי 19 יולי , 2024 12:45

רוסיה וטופן אל-אקסא

מוסקבה מבינה שתבוסת ההתנגדות הפלסטינית תשפיע לרעה עליה בהתמודדות מול המערב. תבוסה כזו תוביל לשינוי במפת המזרח התיכון לטובת המשך שלטון ההגמוניה המערבית בעולם. מדיניות החוץ של המעצמות הגדולות מתאפיינת בפרספקטיבה "גלובלית" שמגדירה את מעמדו של כל אזור בהתאם לאסטרטגיות של יריביהן באותו אזור.

רוסיה הבינה את הצורך בבניית אסטרטגיה כלפי המזרח התיכון כדי להתמודד עם התכנון המערבי שנועד להמשיך את פירוק ברית המועצות לעבר התפרקות נוספת של הפדרציה הרוסית, בעיקר באמצעות עידוד נטיות בדלניות בתוכה, בייחוד כאשר רוסיה כוללת 22 רפובליקות ו-89 ישויות פדרליות, ומיעוטיה מהווים 19% מהאוכלוסייה.

המסגרת האסטרטגית הרוסית כלפי המלחמה בעזה

מה שנאמר לעיל מגדיר את המסגרת האסטרטגית הרוסית כלפי מבצע "טופן אל-אקסא" והתקיפה הישראלית ברצועת עזה, כדלקמן:

- רוסיה רואה את איראן משתי זוויות: כבת בריתה החזקה ביותר באזור, אך גם כמרכז ציר ההתנגדות. מבצע "טופן אל-אקסא" הציב את היחסים הרוסיים-איראניים במבחן בנוגע לעקביות הקשר ביניהן. התגובה הרוסית להתקפות הישראליות על סוריה עדיין מוגבלת, אך מדיניות ישראלית זו מעמיקה את הפער ביחסים הרוסיים-ישראליים ודוחפת את רוסיה לאט לכיוון ציר ההתנגדות, במיוחד עם הנטייה של "ישראל" למחנה המערבי במלחמת אוקראינה.

רוסיה חוששת מהשפעת מלחמת עזה על יציבותה החברתית, דרך:
- היו מהומות בדאגסטן האסלאמית נגד הגעת מהגרים יהודים מ"ישראל" כמה ימים לאחר המבצע.
- רוב היהודים בישראל שמקורם בברית המועצות לשעבר הגיעו מרוסיה, אוקראינה ובלארוס, ורוסיה חוששת שהמחלוקות בין המדינות הללו ישפיעו על יציבותה הפנימית.

רוסיה ניצלה את ההתפרעות החברתית במערב ברחובות, באוניברסיטאות ובין המוסדות לחשיפת הסטנדרטים הכפולים בהשוואת עמדת המערב כלפי ישראל וכלפי רוסיה, וכן המבצע הסיט את תשומת הלב מהתנהלות רוסיה באוקראינה.

- המבצע גרם להסבת חלק מהסיוע האמריקני והמערבי מאוקראינה ל"ישראל", מה שהפחית את הלחץ על רוסיה.

- העמדה הישראלית התומכת באוקראינה דחפה את רוסיה להתקרב לחמאס, ולנצל זאת כדי לשפר את הקבלה הרוסית במדינות האסלאם והעולם השלישי, ולצמצם את הפער עם הזרמים האסלאמיים בנוגע להתערבות הרוסית בסוריה בשנת 2015. זה התחזק בכך שרוסיה אירחה משלחת מחמאס ב-26.10.2023, ולאחר מכן שחררה 3 בני ערובה רוסים מתוך 6; וכן אירחה משלחת נוספת ב-24.6.2024.

- המלחמה באוקראינה הכריחה את "ישראל" לנקוט בעמדה ברורה, והיא גינתה את המבצע הצבאי הרוסי באוקראינה, מה שהפחית את ההתלהבות הרוסית לשקם את היחסים עם "ישראל" לאחר המבצע.

- אם אוקראינה איחדה את העמדה המערבית נגד רוסיה, המבצע הביא למחלוקות שרוסיה מנסה לנצל.

הדיפלומטיה הרוסית קרובה יותר לעמדת ציר ההתנגדות בהצבעות על החלטות בינלאומיות באו"ם. בנוגע לעמדתה כלפי החלטות בית הדין הפלילי הבינלאומי (שהוציא פסק דין נגד ולדימיר פוטין כמו שעשה נגד ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון הנוכחי שלה), רוסיה לא מאמצת את עמדות בית הדין, במיוחד משום שאינה צד באמנת רומא המייסדת של בית הדין. עם זאת, בעמדתה כלפי בית הדין הבינלאומי לצדק (תביעה על רצח עם נגד ישראל), העמדה הרוסית היא תמיכה בהכרה עקרונית בשאלת רצח העם נגד הפלסטינים, מה שמדגיש את הצורך להפסיק את האלימות מיד.

הכיוונים הכלליים של רוסיה כלפי המבצע

ניתן לקבוע את הכיוונים הכלליים של רוסיה כלפי מבצע "טופן אל-אקסא" והתקיפה הישראלית ברצועה כדלקמן:

    תמיכה בפתרון שתי המדינות על בסיס הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967 ובירתה מזרח ירושלים, שתהיה חברה מלאה באו"ם, והתייחסות לגדה המערבית ורצועת עזה כיחידה אזורית אחת, וקריאה להפסקת ההתנחלות הישראלית והפסקת כל פינוי כפוי של פלסטינים, וכיבוד החסות ההאשמית על המקומות הקדושים.

- אי השתתפות בתיווך בין ההתנגדות לישראל, והותרתו בידי ארצות הברית, קטאר ומצרים, אך ההצהרות הרוסיות חוזרות על הקריאה להפסקת אש קבועה בעזה ושחרור בני הערובה מיד וללא תנאים. זאת כפי שנראה בהצהרת בריקס באפריל 2024, ובנוסף לביקורת רוסית מרומזת על פעולות "אנסאר אללה" בים האדום ובים הערבי על השפעתן על "חופש השיט הימי הבינלאומי", לצד חוסר היכולת לרסן את ההתקפות הישראליות המתמשכות על מטרות בסוריה.

- הזמנת משלחות מההתנגדות להתייעצויות או לסיוע לפלסטינים בפתרון בעיותיהם הפוליטיות הפנימיות, דבר שישראל ראתה בו הכרה רוסית בלגיטימיות של כל כוחות ההתנגדות.

- שיפור התדמית הרוסית בתודעה הציבורית הערבית, במיוחד בקרב המגזרים הערביים שהתנגדו להתערבות רוסיה בסוריה בשנת 2015.

- ניצול חשיפת הסטנדרטים הכפולים במערכת הערכים המערבית, במיוחד בכל הנוגע לעמדה ולהשוואה בין עזה ואוקראינה.

- יש לציין שהעמדה הפוליטית הרוסית המתקדמת יחסית אינה תואמת את סיועיה הכספיים המועטים לפלסטין.

- יצוא רוסיה לישראל עלה בכ-58.3% בין 2018 ל-2023, ויבואיה בכ-27.4%, אך משבר אוקראינה והמבצע בלמו התפתחות זו.





לוח שנה