המוסדות הבינלאומיים בין הלחצים האמריקאים לאתגרים של השגת צדק

מוסדות המשפט והצדק הבינלאומיים מתמודדים עם אתגרים גדולים המונעים מהם למלא את תפקידם כפי שנקבע בתקנות היסוד שלהם. הקשיים הניצבים בפני בית הדין הבינלאומי לצדק (בית דין המתמחה בסכסוכים בין מדינות) דומים לאלה של בית הדין הפלילי הבינלאומי (בית דין המתמחה בפשעים בינלאומיים שבוצעו על ידי יחידים), למרות ההבדלים ביניהם בסמכות והתקרבותם במטרות (השגת צדק בינלאומי לשם שמירה על הביטחון והשלום הבינלאומיים). נראה כי הדאגה המשותפת לשני המוסדות היא אחת - התמודדות עם לחצים ואיומים מכוחות המערב הדומיננטיים ובראשם ארצות הברית.

 לאחר המלחמה: גוברים הספקות לגבי היושרה

ביצועיו של התובע הכללי (קרים חאן) לא עלו לרמה המתאימה לזוועות ההשמדה שמבצעת "ישראל" נגד הפלסטינים, אפילו לאחר החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק ב-26 בינואר 2024 שהכירה בסכנת השמדה. חמישה ימים לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, חאן הדגיש כי "יש לו סמכות לחקור את הפשעים שביצעו הפלסטינים בשטחי ישראל", מכיוון שפלסטין הצטרפה לאמנת רומא. חאן גם ציין כי הקים צוות לחקירת נושא פלסטין עם כניסתו לתפקיד, וכי למשרדו אין את המשאבים הנדרשים לחקור את כל התיקים, וכי המדינות הן אלה שצריכות לספק לו את הכלים לכך. אך ההטיה הבולטת של חאן התגלתה בביקורו ב"ישראל" ובגדה המערבית בתחילת דצמבר 2023, בהזמנת משפחות הקורבנות הישראליים, למרות שישראל אינה צד באמנת רומא. הצהרתו בעקבות ביקור זה שיקפה התנהלות לא מקצועית ולא אובייקטיבית כלפי הצד הפלסטיני, ומוטה לטובת הצד הישראלי. הוא תיאר את כוחות ההתנגדות הפלסטיניים, כולל חמאס, כ"ארגוני טרור", אף שהמונח טרור אינו קיים באמנת רומא או במשפט ההומניטרי הבינלאומי, ועמי השטחים הכבושים, כמו העם הפלסטיני, זכאים להתנגד לכיבוש, כולל התנגדות מזוינת, לשם הגנה על זכותם להגדרה עצמית.

הספקות סביב חאן התגברו לאחר שמינה לאחרונה את עורך הדין הבריטי אנדרו קלי לפקח על החקירה בנושא פלסטין החל ממארס 2024, שהיה התובע הצבאי הבריטי הראשי ששיחק תפקיד מרכזי בהחלטת התובעת הכללית הקודמת לסגור את החקירה בנושא מעשי החיילים הבריטיים בעת כיבוש עיראק. לעומת הכרזת התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי על צווי מעצר נגד מנהיגים ישראלים ומנהיגי ההתנגדות הפלסטינית, נכתב במכתב אמריקאי לחאן, שפורסם על ידי הסנאטור מריק סקוט מפלורידה בחשבונו המאומת ב"איקס" (טוויטר לשעבר): "אנו כותבים לך בנוגע לדיווחים לפיהם בית הדין הפלילי הבינלאומי שוקל להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו וגורמים ישראליים נוספים. אנו רואים צעדים כאלה כבלתי חוקיים וחסרי בסיס משפטי, ואם יבוצעו, הם יגררו סנקציות קשות נגדך ונגד המוסד שלך". המחוקקים החתומים על מכתב זה ציינו כי הוצאת צווי מעצר נגד מנהיגים ישראלים "לא תהיה רק בלתי מוצדקת אלא תחשוף את צביעות המוסד (בית הדין) והסטנדרטים הכפולים שלו". הם הזהירו כי הוצאת צווי מעצר פוטנציאליים נגד מנהיגים ישראלים לא רק תיתפס כ"איום על ריבונות ישראל אלא גם על ריבונות ארצות הברית". המחוקקים סיכמו באומרם: "ארצות הברית לא תסבול התקפות פוליטיות נגד בעלות בריתה מצד בית הדין הפלילי הבינלאומי", והוסיפו: "תתקפו את ישראל ונתקוף אתכם". הם המשיכו לאיים במכתב: "אם תמשיכו בהליכים המוזכרים בדיווחים, נפעל להפסיק את התמיכה האמריקאית לבית הדין במלואה, להטיל סנקציות על עובדיכם ומשתפי הפעולה עמכם, ונמנע מכם וממשפחותיכם כניסה לארצות הברית".

אין זה מפתיע שהיישות הישראלית ובפרט נתניהו תוקפים את בית הדין, אבל מפתיע לקהילה הבינלאומית שהארצות הברית, ובפרט חברי הקונגרס שלה, יוצאים בעמדות בלתי אחראיות שמטרתן להפיל את בית הדין ותפקידו בהשגת הצדק המיוחל. בניגוד לעמדותיהם התומכות בבית הדין לגבי צו המעצר שהוצא נגד נשיא רוסיה ומספר בכירים רוסים, אנו רואים היום שהם מטילים ספק באמינות הצעד שנקט התובע נגד נתניהו וממשלתו ומפקדיו הצבאיים. אין ספק שהחלום להשיג צדק אמיתי שיבטיח את הענשת הפושעים והרוצחים הוא גדול, אך מימושו תלוי בשיתוף פעולה בינלאומי - במיוחד מצד אלה שמאמינים באמת בתפקידו של המשפט הבינלאומי ושיטתיותו, שמחזיקים בחשיבות אי-פוליטיזציה של החלטות בתי הדין הבינלאומיים והכי חשוב, בשחרורם מהשפעת ההגמוניה האמריקאית.

אולי הגיע הזמן שהקהילה הבינלאומית, שמצהירה על דאגתה לזכויות האדם ולשלום וביטחון בינלאומיים, תנקוט עמדה אמיתית עם הממשלות התומכות בצדק הבינלאומי, שנמצא כיום במאזן עם מה שנותר לו מקיום מעשי ואמינות מביכה, עם הארגונים והסוכנויות ההומניטריות הבינלאומיות, הארגונים הלא ממשלתיים, הפעילים והמשפטנים ברחבי העולם, לתמוך בבית הדין הפלילי הבינלאומי ובעבודתו, בעובדיו ובפקידיו, למלא את המשימות והחובות המוטלות עליהם, ולהוקיע את כל האיומים לנקמה, נגד עובדי בית הדין, במטרה להשפיע על נייטרליותו ועצמאותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי. ייתכן שהקהילה הבינלאומית צריכה להכפיל את מאמציה לשם סיום מדיניות ההימלטות מעונש, לשם חקירה בינלאומית שקופה והוגנת של כל ההפרות נגד אזרחים, תיקון נזקי הקורבנות וצדקתם.