07:02 זמן קודס הכבושה
החלטת הכנסת הישראלית לתמוך בהמשך חוק הגיוס (חוק הפטור מהגיוס והשירות הצבאי לחסידים) השפיעה על המצב הפנימי בישראל, תוך הדגשת האחדות של קואליציית נתניהו (63 חברים הצביעו בעד ההחלטה), למעט שר הביטחון יואב גלנט שהצטרף למתנגדים להחלטה, תוך נימוק שהדבר נובע מהצורך לגייס את כל חלקי החברה. בעקבות כך, הוא ספג ביקורת מצד מחוקקים ופעילים ממפלגת הליכוד שדרשו לפטרו.
כך הצליח בנימין נתניהו להעביר את הפטור של החסידים משירות צבאי, אך החוק עדיין לא נכנס לתוקף. החוק יועבר לוועדת החוץ והביטחון למען דיונים והצבעות בכנסת לפני ההצבעות בקריאה השנייה והשלישית, עד שיהפוך לחוק תקף. מחוקקי הליכוד, שנחשפו ללחצים מציבורם, הסבירו שהייתה זו רק "הצבעה טכנית".
מסרים פוליטיים
יוסי ורטר, פרשן לענייני מפלגות בעיתון "הארץ", אמר: "בזמן שהחיילים והקצינים שנהרגו הובאו למנוחות במחנות הצבא, התכנסה קואליציית ממשלת הימין הקיצוני באוהל התורה והצביעה על החוק הזה, כדי להבטיח שהממשלה לא תתפרק".
הוא ציין כי אישור החוק נושא מסרים פוליטיים רבים, כשהמפלגות החרדיות הקיצוניות פונות לכל חלקי החברה הישראלית ואומרות לה "תמותו ולא נגויס".
באשר למסרים ששלחו 63 חברי הכנסת שתמכו בחוק, ורטר סבור שהם הצביעו כדי ליצור רשת ביטחון שמגנה על הקואליציה הממשלתית.
מול מציאות זו, ורטר אינו שולל את הרחבת תופעת ההשתמטות משירות צבאי בקרב הנוער היהודי, ואומר שיהיה קשה לבקר את ההורים שיתחננו לבניהם ובנותיהם לסרב לשרת תחת ממשלה זו. כתוצאה מההחלטה של הכנסת, ההורים של החיילים כבר הודיעו לשרים שהם דורשים מילדיהם להשליך את הנשק מיד ולחזור הביתה.
המרצה באוניברסיטת חיפה, עירן ויגודה גודוט, שביקר את ממשלת ישראל, ציין כי החוק הזה מהווה את האיום הגדול ביותר על נתניהו ועל עתידו הפוליטי. גודוט תיאר את אישור החוק כמשהו רע, בשל כפיית הגיוס על חלקים מסוימים בחברה, ומתן פטור לחלקים אחרים שמאפשר להם להתחמק משירות צבאי.
כתב לענייני מדיניות שלזינגר הסביר שהחוק נועד לאפשר לנתניהו להישאר בתפקיד ראש הממשלה כמה שיותר זמן ולהימנע מהעמדה לדין על עבירות שחיתות והפרת אמונים.
מצדה, עורכת לענייני מדיניות בעיתון "הארץ", רוית היכט, אמרה שהחוק שנתניהו מתכוון להעביר אינו תואם את צורכי הצבא הישראלי לאחר מבצע "מבול האקס", ואינו תואם את המציאות החברתית והאזרחית בישראל, שנשענת על "פילוג וקונפליקט בין חילונים לדתיים".
היכט סברה שאישור החוק בקריאה הראשונה יכול לשמש קרש הצלה זמני לממשלת נתניהו, בעקבות התפטרות ראש "המחנה הלאומי", בני גנץ, מממשלת החירום (גנץ, יו"ר מפלגת "מחנה המדינה", הבהיר כמה פעמים שהוא מתנגד להחייאת ההצעה שהציע בעצמו לפני שנתיים בהיותו שר הביטחון). עם זאת, לדעתה, ממשלת הימין הקיצוני תאבד יותר ויותר מהלגיטימציה הציבורית עם המשך חקיקת החוק, ונתניהו ימשיך לחפש קרש הצלה נוסף.
בעוד שהמפלגות הדתיות מתנגדות לגיוס החרדים, המפלגות החילוניות והלאומניות תומכות בכך (האחרונות דורשות שכל חלקי החברה יישאו בנטל המלחמה), מה שגרם לנתניהו בעיה המאיימת על הקואליציה שלו. גלנט לא התנגד להחלטה מתוך צורך הצבא בחיילים נוספים, אלא משיקולים פוליטיים הנוגעים ליחסיו עם נתניהו, הנמצא בסכנת התפרקות ממשלת המלחמה לאחר פרישת גנץ ואייזנקוט. הימים הבאים עשויים לחדש את המחלוקות בין נתניהו לגלנט במסגרת משחקי הסחיטה והיריבות ביניהם.
סופר: חדר העריכה
