למחרת המלחמה: מי ישלוט ברצועה?

יש דיונים רבים על "היום שאחרי המלחמה", אבל מתעוררת סוגיה מכרעת: מי ישלוט באזור? ארצות הברית ושותפתה באזור, ישראל, האמינו כי לאחר המלחמה, הדגש יהיה בנטרול תנועת החמאס ברצועת עזה הן מבחינה צבאית והן מבחינה מדינית. זה היה יעד מרכזי שהציב הממשל האמריקני-ישראלי לסכסוך.

עם זאת, התוכנית נכשלה בשל ההתנגדות הפלסטינית הבלתי מעורערת ותמיכה מבעלי ברית שונים, מה שהפך את הדרך לעתיד שלאחר המלחמה שחזה האמריקנים למאתגרת ולא ברורה. כשהמלחמה מתקרבת לחודש התשיעי שלה, המצב נותר בלתי פתור.

בדיווח האחרון על תוצאות המלחמה, "פוליטיקו" חשפה מסמך סודי ממשרד החוץ האמריקאי. המסמך חשף כי ארה"ב נערכת לקחת תפקיד משמעותי בעזה לאחר המלחמה, עם תוכניות לסייע בייצוב האזור לאחר הפסקת האש. במסמך לא צוינו מספר או מוצאם של כוחות זרים שעלולים להיות מעורבים, אך הדגיש כי הכוח האזרחי המנהל את האזור יורכב בעיקר מפלסטינים. בעוד שהדיונים על הרכבו וסמכותו של כוח פוטנציאלי לשמירה על שלום נמשכים, ממשל ביידן מחפש באופן פעיל תמיכה ממדינות ערב. המסמך גם הזכיר קונצנזוס בין ארצות הברית, ישראל וגורמים אזוריים להקמת מועצה פלסטינית זמנית המורכבת מאנשים מעזה.

מאמר זה יתווה את התרחיש של "הממשל הזמני" של רצועת עזה מנקודת המבט האמריקאית-ישראלית, וכן את העמדה המערבית בנושא.

החזון של וושינגטון

העיתון האמריקאי "פוליטיקו" דיווח לאחרונה כי ממשל ג'ו ביידן שוקל למנות פקיד אמריקאי כיועץ האזרחי הראשי לכוח פלסטיני ברובו בעזה לאחר המלחמה בין ישראל לחמאס. מהלך זה מראה על מחויבותה של ארצות הברית למלא תפקיד משמעותי בהבטחת התקופה שלאחר המלחמה באזור. היועץ האזרחי יוצב בעזה וישתף פעולה הדוק עם מפקד הכוח, שעלול להיות פלסטיני או לאום ערבי. בנוסף, ארה"ב תשלח כוחות לעזה ותספק סיוע מודיעיני נגד איומים מצד חמאס וקבוצות מיליטנטיות אחרות.

החזון של תל אביב

המנהיגים הציוניים עדיין מחויבים ליעדים שנקבעו ב-1 באוקטובר 2023, למרות גורמים שונים. המטרה העיקרית שהם מסכימים עליה היא סילוק חמאס, שעדיין לא הושג. קיימת מחלוקת בין המנהיגים כיצד לנהל את הגזרה בעתיד, כאשר יש הרואים בשלטון הצבאי הישראלי את האפשרות הפחות מועדפת. שר המלחמה יואף גלנט דיבר על כך שזו האפשרות הגרועה ביותר מבין כמה אפשרויות גרועות. ניתן לומר שאחרי המלחמה נקודת המבט של האויב מתפצלת לשתי דעות.

המטרה המשותפת בין כל מנהיגי הישות הייתה חיסול תנועת חמאס ברצועת עזה, כפי שהביעו נתניהו וגוש הימין. עם זאת, ישנה מחלוקת סביב סוגיית הבקרה הביטחונית המקיפה והכיבוש מחדש של הרצועה לאחר המלחמה. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הצהיר ב-6 בנובמבר 2023 כי הוא מאמין שישראל תצטרך לקחת על עצמה אחריות ביטחונית כוללת ברצועת עזה ללא הגבלת זמן, תוך שהוא מציין את ההשלכות של אי נוכחות שם.

ההצעה נוגדת בבירור את העמדה הצבאית של הישות, כפי שהביע שר המלחמה יואב גלנט ב-15 במאי 2024. במהלך מסיבת עיתונאים, הוא הצהיר על התנגדותו לכל שליטה צבאית ישראלית ברצועת עזה, תוך ציון חששות מהפוטנציאל לשפיכות דמים, עלויות גבוהות והשלכות ארוכות טווח. עמדה זו זכתה להד של חבר קבינט המלחמה הישראלי בני גנץ, שאישר את דבריו של גלנט והדגיש את חשיבות קבלת ההחלטות המועילות למדינה, ללא קשר להקרבה.

החזון של המערב 

הנציבות האירופית הציעה להקים "כוח בינלאומי לשמירת שלום עם מנדט של האו"ם" כדי למנוע מחמאס להתחמש מחדש ולהבטיח שלום באזור. דיווח של בלומברג ב-16 בנובמבר 2023 קובע כי ארצות הברית והאיחוד האירופי שניהם בעד פריסת כוח כזה בעזה בעקבות הסכסוך.