התוצאות מוכיחות שנתניהו מנהל את המלחמה בצורה לא נכונה!

לאחר 225 ימים מאז תחילת המלחמת , ניכר כי המערכה הצבאית הישראלית בעזה לא הצליחה להשיג את מטרותיה ויעדיה, לרבות שחרור החטופים.  ישראל חווה משברים פנימיים כמו מיתון כלכלי, ירידה בהגירה, מחאות ומספר גבוה של נפגעים ישראלים. בנוסף, נרשם כישלון בהרתעת חיזבאללה בחזית הצפונית, עם עלייה בפעולות האגרסיביות האחרונות שלהם ובשימוש בטקטיקות ובנשק חדשים. זה הביא לקונצנזוס בקרב הישראלים שההערכה שלהם לגבי תוצאות המלחמה הייתה שגויה. 
ניתוחים והצהרות רבות הדגישו את המאבקים של ישראל בהשגת יעדיהם, במיוחד בחיסול חמאס ותשתיותיו בתוך קרבות אינטנסיביים מתמשכים בעזה ובאזורים אחרים.

היעדר תוכנית ל"יום שאחרי המלחמה" אומר שעדיין אין תוכנית אסטרטגית לפתרון המצב בעזה, לפי מכון ון ליר הישראלי. הם הצהירו כי המטרה של חיסול חמאס ושליטתו בעזה באמצעים צבאיים אינה ריאלית. לישראל חסר פתרון קונקרטי לבעיית עזה ואין לה תוכנית לעתיד מעבר לקריאה להקמת גוף שלטוני חלופי שיחליף את חמאס. בערוץ 12 התייחסו גם להיעדר פתרון אסטרטגי, וייחסו אותו לעיוורון הפוליטי של ממשלת נתניהו ולשיבוש החלטה מדינית על ידי אנשים מסוימים, שגרמו להדרדרות נוספת של ישראל בסכסוך בעזה.

המלחמה הובילה לבידוד הבינלאומי של הישות והלחיצה את יחסיה עם בעלות ברית, במיוחד ארצות הברית. ערוץ 12 הישראלי דיווח כי כל המדינות, כולל ארה"ב, התרחקו ומאיימות להגביל את הגישה שלה לנשק, מה שמעמיד אותה בסכנה של איום קיומי.

בעיתון "ידיעות אחרונות" פורסם כתבה שכותרתה "צבא ישראל מותח ביקורת על הממשלה על אי פתרון המלחמה בעזה", שדן בהיעדר לוח זמנים ברור ותוכנית ביטחונית בעקבות כישלון הצבא בפתרון הסכסוך. המאמר מדגיש את המתיחות בין הממשלה לצבא בישראל על רקע המלחמה המתמשכת וחוסר היכולת למצוא פתרון.

לדברי שר המשפטים הישראלי לשעבר חיים רמון, המלחמה הייתה כישלון משמעותי ונרחב, שהוביל לאסון הגדול ביותר עבור המדינה. בציוץ ב-"X" הוא הצהיר כי יש להחליף את ראש הממשלה בשל האופי הנרחב והיסודי של הכישלון. רמון הדגיש כי הכישלונות הקטסטרופליים ב-7 באוקטובר ובניהול המלחמה בעזה הם לא רק חרפתו של ראש הממשלה, אלא גם באחריותם של גלנט, גנץ ומנהיגים צבאיים נוספים המעורבים בתכנון וביצוע המבצע. הוא קרא לצבא ולמנהיגיו לקחת אחריות מיידית ולהתפטר.

לדברי הגנרל והמומחה הצבאי הישראלי, ישאק בריק, כישלון הרמטכ"ל בניהול המלחמה, יחד עם היעדר תוכניות מלחמה הן להגנה והן להתקפה, יובילו לקריסת הצבא, הכלכלה, היחסים הבינלאומיים, והן של ישראל. חֶברָה.

ישראל לא הצליחה למנוע מחיזבאללה לתקוף מדי יום ערים, כפרים ושטחים כבושים בצפון, שימוש בנשק איכותי ומתן הנחיות מדאיגות בנוגע לאמצעי הנשק בשימוש ולמיקומם של מטרות. חיזבאללה משתמש במגוון טקטיקות ושיטות חדשות בהתקפות על מטרות צבאיות, כולל הכוונת כוחות ישראליים באמצעות צועדים המצוידים בטילי S-5, טילי אוויר-קרקע לראשונה. אסטרטג מבסיס אירניה בצפון ישראל שכוון את ספינת האוויר "SKYDEW" בבסיס מערבית לעיר טבריה, כ-35 ק"מ מהגבול עם לבנון, והגיע לרדיוס יעד של כ-20 ק"מ מתחילת הקרב. באמצעות שינויים אלו בשיטות הצבאיות ניתן לומר כי חיזבאללה שולט במהלך החזית הצפונית. לדברי קצין מילואים בצבא הישראלי, חיזבאללה חפר עמוק לתוך התודעה הישראלית''.

כמו כן, הישות מתמודדת עם משברים פנימיים כמו המשבר הכלכלי, הגירה הפוכה, הפגנות, עלייה במספר ההרוגים הישראלים ופילוג פנימי בחברה הישראלית בעקבות המלחמה הממושכת, כמו גם קרע בממשלת ישראל בין המדיני והצבאי. מַנהִיגוּת.

לבסוף, עמוס הריאל, מחבר עיתון הארץ, סיכם את המצב במילים: "השנה הזו הייתה הקשה והעצובה ביותר בתולדות ישראל. אנחנו צריכים להיות עצובים ולדרוש שינוי".