לגלנט הרבה ברירות: או הביתה, או לנסות להישאר בליכוד

שר הביטחון יואב גלנט יצא במסיבת עיתונאים קצרה מתל אביב, כשהוא פוצץ פצצה גדולה בעיתונים של ממשלת ישראל, שם מתח ביקורת על ראש הממשלה נתניהו על המשך המלחמה בעזה ללא אסטרטגיה ברורה, והדגיש את הצורך לדון פרטי היום שלאחר המלחמה בעזה, המעידים כי לישראל לא תהיה נוכחות או שלטון אזרחי בעזה, אלא עליה לחפש חלופה מקומית לחמאס. מילים מעטות אלו של גלנט הדליקו את הפתיל של המלחמה המתמשכת בין גלנט לנתניהו. האחרון אמר כי לא ניתן לדבר על היום שאחרי המלחמה כל עוד חמאס עומד על כנו, והצביעו על כישלון מסירת הניהול של. הרצועה לרשויות המקומיות זה בא על רקע העקשנות של הימין, הדורש להישאר בעזה ולהמשיך במלחמה. כתוצאה מכך, ממשלת ישראל סוערת, ופולשת על ידי פילוגים שעלולים להוביל להשמדתה. בכתבה זו לעיתון ישראל היום בחן הכותב את נאומו של גלנט והשפעתו על הליכוד, הממשלה ועתידה.

כתב האישום החריף שהגיש אתמול שר הביטחון גלנט לראש הממשלה נתניהו בזמן מלחמה, לא היה רק תסכול על סגנונו הדחייני בכל הקשור ל"היום שאחרי" ברצועת עזה. לב המשבר הוא גם לא על כך שגלנט העז לתקוף את רה"מ בפומבי - מתוקף תחושתו שיש לו חסינות ציבורית מפיטורין מאז אותו נאום אשתקד בעניין הרפורמה. לב המחלוקת הקשה הזו אשר נחשפה לעיני כל עם ישראל הוא לא על איך ומתי - אלא גם על מה. משבר אידיאולוגי חריף בין גלנט וראשי מערכת הביטחון גנץ ואיזנקוט לבין נתניהו, סמוטריץ' בן גביר ורבים משרי הליכוד. אם גלנט לא היה נואם אמש, היינו שומעים בקרוב טקסטים דומים מאיזנקוט שמאבד את הסבלנות בכל דקה שהוא נשאר בממשלה.

הדרישה של גלנט מנתניהו שיקבע פומבית כי לא יקום ממשל צבאי בעזה, לצד העובדה כי הוא מדגיש שהאלטרנטיבה היחידה מלבד ממשל שכזה או חמאס היא כוחות פלשתינים מקומיים אשר מזוהים עם הרש"פ, מציבה אולטימטום ברור לנתניהו - אני או הסמנים הימניים בממשלה ובליכוד. דרישתו של גלנט היא חלום הבלהות של סמוטריץ' ובן גביר וחלקים נרחבים בימין בקרב מצביעי נתניהו. בהנחה ואין באמת גורם שלישי סעודי או אמירתי שיסכימו לקחת את הנטל בעזה על כתפיהם - כפי שסבורים במשרד הביטחון, אם נתניהו יענה לדרישת גלנט המשמעות הברורה היא פירוק הממשלה.

מדובר במשבר אידיאולוגי חמור. גלנט מציב עצמו בעמדת מיעוט משמעותית ביחס לרוב דעתם של הנהגת הימין. הכנסת הרשות הפלשתינית או כל גורם פלשתיני מקומי הקשור אליה לעזה נחשבת בעיני רבים בממשלה כתשתית למדינה פלשתינית. בעוד דבריו של גלנט הם סדין אדום מבחינתם, שאיפתם של סמוטריץ', בן גביר וחלקים בליכוד היא מבחינת גלנט "כדם וקורבנות ללא תכלית". תהום פעורה בין מי שחולק לכאורה את אותם קווי יסוד בהסכם הקואליציוני.

עדות לפער המעניין ניתן למצוא בכך שגם גדעון סער, שמכהן באופוזיציה, תקף את גלנט מימין על דבריו וצידד בעמדת נתניהו כי קודם צריך להשמיד את החמאס אזרחית וצבאית לפני הכנסת גורם שלטוני אחר לרצועה.

אז האם גלנט מציב מכשולים בעניין הגיוס וגם כעת כדי לפרק את הממשלה? האם הוא בונה את מקומו מחוץ לליכוד בבחירות הבאות? התשובה לשתי השאלות האלה היא ככל הנראה שלילית. בשיחות אומר גלנט כי אלו אינן מטרותיו. גלנט אומר כי הוא לא רוצה לפרק את הממשלה, שכן הוא רוצה להמשיך את המלחמה ובחירות מקרבות את סיום המערכה וגם את ועדת החקירה שתבדוק אותו עצמו. הוא מאמין שהוא מייצג את הליכוד האמיתי שהיה בעבר.

נוסף על כך, אם יפרוש, אף מפלגה מהאופוזיציה לא תרצה את שר הביטחון האחראי על הטבח הנורא. בטח לא מפלגה חדשה אפשרית של יוסי כהן או נפתלי בנט. אצל גנץ אין מקום לעוד גנרל כך שלא נותרו לגלנט הרבה ברירות. או הביתה, או לנסות להישאר בליכוד. ימים יגידו.