ערוץ מקאן: הנשק הרך של ישראל

מדיניות התקשורת בהקמת ישראל הייתה הגנתית, שנועדה להשיג תומכים ולהכפיש את הצד הערבי הפלסטיני. שינויים במדיניות התקשורת הישראלית החלו ב-1956.

התקשורת הישראלית העבירה את המיקוד שלה לקידום המשך ההגירה לפלסטין והדגשת ישראל כמדינה מבוססת שאין לפרק אותה. נרטיב זה נמשך עד לאחר מלחמת 1974, כאשר התקשורת ביקשה להצדיק את ההישגים הטריטוריאליים של ישראל ולהגן עליהם לטובת תושבי האזור. בעקבות מלחמת תשרין, התקשורת ביצעה מבנה מחדש בתגובה לביקורת בינלאומית, וביססה תפקידים חדשים בתקשורת הצבאית, כמו תפקיד קצין תקשורת בצבא הישראלי. זאת בתגובה לפיזור הנרטיב הישראלי הרשמי והמאמצים לשלוט בו, כמו גם לנוכחות של עיתונות זרה עם חופש משמעותי באותה תקופה.

תקשורת זו עברה סקירה וביקורת עצמית במהלך ואחרי אירועים משמעותיים שסימנו נקודת מפנה בהיסטוריה הפוליטית והצבאית שלה משנות ה-70 וה-80 ועד היום. התקשורת הישראלית בתקופת אינתיפאדת האבן התפתחה ואינה זהה עוד לתקשורת שסיקרה את הנסיגה מלבנון במאי 2000, את אירועי 2006 או את מלחמות עזה שלאחר מכן.

האפקטיביות של התקשורת בניהול קרבות ותוצאותיהם נקבעת על פי אופיו של כל קרב, לרבות האופן שבו הוא מפורסם, מסתיר, מכוון, מסית ומטעה. סיכום זה משרטט את מאפייני התקשורת הישראלית ואת המסקנות שהוסקו ממחקר בערוץ העברית דובר הערבית "מקאן". את המחקר המלא ניתן להוריד בסוף התקציר, שכותרתו "ערוץ 'מקן' של תאגיד השידור הישראלי כמודל".

ישנם מספר מאפיינים של התקשורת הישראלית המשקפים את האופי המגוון של מדינתה, והחשובים שבהם:

פלורליזם תקשורתי מושג באמצעות מגוון סוגי מדיה ושפות, כמו גם מגוון רחב של כלי מדיה בתוך הישות.

השליטה שיש למפלגות פוליטיות בעיתונים.

ליהודי המערב ממוצא אשכנזי יש שליטה בתקשורת ובמוסדותיה.

יש עניין משמעותי בחדשות ממקורות אזוריים ובינלאומיים כאחד.

התקשורת נשלטת על ידי הצבא.

ערוץ הלוויין "מקאן", המזוהה עם רשות השידור, נחשב לשדר הראשי של הישות הישראלית. הוא משמש מודל לערוצים ישראליים דוברי ערבית המכוונים לערבים בשטחי 1948. חלה עלייה בהסתמכות על טלוויזיה ישראלית דוברת ערבית, עלתה על התקשורת המסורתית, בשל יעילותה בהעברת מסרים לציבור הערבי, במיוחד לפלסטינים בשטחי 1948, הנתמכת במימון ממשלתי. למרות חילוקי דעות פנימיים בתוך ישראל, כגון גיוון אינטלקטואלי וריאציות אידיאולוגיות, אלו לא הפריעו להעברת מסרים תקשורתיים לאוכלוסיות הערביות והפלסטיניות בשטחי 1948. זה נתפס כקריטי בקידום הפרויקט היהודי באזור.

תוצאות וסיכומים הנוגעים לערוץ "מקן" של רשות השידור.

החדשות המשודרות כמעט זהות לתמונות ולסצנות בפייסבוק ובטוויטר.

הקהילה הפלסטינית ואזרחים פלסטינים המחזיקים באזרחות ישראלית הם שותפים חשובים במדינה.

אין הסתה נגד ערבים, אלא עניין אמיתי בענייניהם, חייהם ומאבקיהם בגדה המערבית ובאזורי 48. נראה כאילו הכיבוש רואה את עצמו כאחראי להם, למעט עזה.

פועלת בחריצות להדגיש את החסרונות של החברה הפלסטינית, במיוחד במונחים של אלימות ופשע.

סיקור מקיף של נתונים כמותיים ומידע מספרי על אלימות, פשע, רצח ונקמה בתוך קהילות ערביות.

הימנע מלהלל אף אחד מהפוליטיקאים הישראלים הנוכחיים, מכיוון שהוא מדגיש את השלכות המלחמה והפילוג שהיא גרמה בחברה ובפוליטיקה.

הכרה בנפגעים אנושיים כמעט יומיומיים, כולל חיילים ואזרחים כאחד, וכן בתוך ההיררכיה הצבאית.

אני מתלבט בין לקבל את המלחמה או לשאוף להביא אותה לסיומה.

הסיקור החדשותי של הפגנות הסטודנטים הבינלאומיות והמחאות התמיכה בפלסטין נחשב מקובל, בניגוד לגישה שנקט דף ישראל בערבית, שהתעלם לחלוטין מהנושא.

מנסה לשכנע יריבים ומתחרים לשנות את הלך הרוח שלהם על ידי שיתוף חדשות ספציפיות וציטוט מקורותיה על מנת לשפר את השכנוע.

השיחה על האישה הישראלית ויכולותיה, כמו גם ההישגים המדעיים והתגליות הארכיאולוגיות שנמצאות בראש סדר העדיפויות בדף ישראל בערבית, נעלמו כמודל.