התשה היא המהות של לוחמה א-סימטרית

מדענים ומומחים צבאיים מזהירים מפני מלחמות התשה מזה זמן רב, וממליצים לכוחות צבאיים, במיוחד מסורתיים, להימנע מסוג זה של עימות. השתתפות במלחמת התשה עלולה לגרום לתוצאות הרות אסון, עם פוטנציאל להפסדים משמעותיים וללא מוצא ברור אלא באמצעות הכרזת תבוסה. זה מעלה את השאלה כיצד תתנהל ההתשה בלוחמה אסימטרית, שבה מדינות וקבוצות עם יכולות ואסטרטגיות צבאיות משתנות מעורבות בסכסוך.

במלחמה המתמשכת, ישראל, עם יכולותיה הצבאיות המעולות והתמיכה הענפה של קואליציה בינלאומית בראשות ארצות הברית, נקלעת למצוקה משמעותית, רק תבוסה אסטרטגית ברורה יכולה לסייע לישראל להתגבר על האתגרים שמציב ציר ההתנגדות, במיוחד בחזית עזה.

מזכ"ל חיזבאללה, סייד חסן נסראללה, שופך בנאומו אור על מצבה הקשה של ישראל לאחר יותר מ-200 ימי קרב והתשה. הוא ציטט את האימאם חמינאי, שהצהיר בעבר כי ישראל לכודה בעזה ואינה יכולה לסגת. נסראללה הסביר שהשחיקה היומיומית המתמשכת של ישראל וחוסר היכולת לעצור את ההתנגדות הפלסטינית גובים מחיר מהמורל, הביטחון, הכלכלה ורווחתם הכללית. הוא הדגיש שאם ישראל תעזוב את עזה מבלי להשיג את מטרותיה, הדבר ייראה ככישלון ותבוסה בקרב הגדול ביותר שלהם עם הפלסטינים מאז 1948.

סייד נסראללה אישר כי שחיקה זו תושלם בזמן הקרוב, והדגיש את יתרונותיה בכך שאם השחיקה האנושית תימשך, היא תוביל לשחיקה ביטחונית, מוסרית, פסיכולוגית וכלכלית. הוא גם הוזהר על ידי בעלי ברית ומתנגדים כי התמדה במלחמה זו תביא את ישראל לאסון. בסופו של דבר, בין אם המלחמה תיפסק ובין אם ההתנגדות תידחק לגבולותיה, זה יביא לניצחון היסטורי של ההתנגדות. למרות ההקרבות והקשיים שעומדים בפניו, הקרב הזה בעזה, בגדה המערבית ומחוצה לה הוא חיוני ליצירת עתיד טוב יותר, השגת הצלחה אמיתית ועשיית היסטוריה.

המושג של מלחמת התשה כרוך בהשגת ניצחון על ידי היחלשות הדרגתית של האויב באמצעות סדרה של תקיפות והקשר מחובר, ולא במכה אחת, שבסופו של דבר גורמת לקריסתם עקב אבדות אנושיות או צבאיות.

שיטה זו מבטיחה לתנועות ההתנגדות את היכולת למקד אסטרטגית את הצבא הישראלי או האמריקני בהתקפות מרוכזות, שיגרמו לאובדן חומרי ואנושי סביר. יש לכך השפעה מצטברת מכרעת תוך מזעור השימוש במשאבים, מה שמאפשר להם להחזיק מעמד לתקופה ארוכה יותר. האויב לא יכול לעמוד בטקטיקה הזו.

לוחמה מסוג זה מאפשרת לצבא המסורתי לפעול במספר חזיתות וצירים, מה שגורם לו לחלק את כוחותיו ולהרתיע אותו מלרכז מספר רב של אנשים וכלי רכב באזורים ספציפיים בשל הסיכון לפגיעה יקרה.

זה מה שקרה  עם הצבא הישראלי. הצבא חילק את כוחותיו בין שתי חזיתות לחימה, מה שהוביל לדלדול משמעותי של יכולותיו. כתוצאה מכך, היא נאלצה לגייס לפחות 45 אלף עובדים חדשים והדגישה את הצורך הדחוף שלה בתמיכה לוגיסטית צבאית חיצונית מתמשכת. תמיכה זו כוללת למעלה מ-200 טיסות אוויריות וימיות כחלק מתוכנית הסיוע הצבאי האמריקאי. ללא סיוע זה, הצבא לא יוכל לבצע פעולות התקפיות גדולות.

עלות השגת הניצחון במלחמה מסוג זה גבוהה במונחים של חיי אדם, במיוחד עבור האוכלוסייה המקומית שעלולה לעמוד בפני תגמול מצד הצבא הכובש. עם זאת, עלות זו עדיין עדיפה על חלופה של תבוסה וניצחון האויב.

בהקשר זה, ציין גדעון רשמן, הפרשן הראשי לענייני חוץ של העיתון "פיננסיאל טיימס", כי ארה"ב למדה מניסיונותיה באפגניסטן שלא די בפגיעה במנהיגים וחיילים של ארגונים כמו חמאס או הטליבאן. כדי להביס אותם. מבלי לטפל בגורמים השורשיים ולספק פתרונות פוליטיים ברי קיימא, מתגייסים חדשים ימשיכו להצטרף. רשמן גם הדגיש כי אבדות אזרחיות המוניות עלולות לתדלק את הגיוס לדורות הבאים של לוחמי חמאס.

ביום ה-221 לקרב, מאמר ב"ניו יורק טיימס" האמריקני חשף את האינדיקטורים המאתגרים לשחיקה שבהם נתקלו הישות והצבא שלה, והתייחס לפקידי צבא ישראלים, בהווה ובעבר.

לאחר 8 חודשי מלחמה, הפך הכרחי לשוב ולעסוק במבצעים צבאיים ובלחימה בחלק הצפוני של רצועת עזה, במיוחד באזורים כמו ג'בליה, כאשר לוחמי ההתנגדות חזרו. ללחימה המתמשכת הזו אין סוף ברור באופק, במיוחד כאשר שיחות הפסקת האש נעצרות, מה שמגביר את הסיכונים עבור החיילים הישראלים.

כמה אלופים וחברי קבינט צבאי מביעים תסכול ואכזבה כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו על חוסר יכולתו ליצור ולחשוף תוכנית להמשך. המספר ההולך וגדל של פקידים ואנליסטים מטיל ספק ביכולתה של ישראל להשיג את מטרת העל של חיסול חמאס.