חילוקי הדעות בין השר יואף גלנט לראש הממשלה בנימין נתניהו, שני אישים בולטים המובילים את המלחמה בעזה ובלבנון, הולכים ומסלימים. חילוקי הדעות הללו מתמקדים בסוגיות אסטרטגיות ומתפתחות למריבות מילוליות סוערות.
יוסי יהושע, מנתח לענייני צבא, התייחס למחלוקות בין הפקידים כ"חזית קרב שביעית", המשפיעה הן על מלחמת עזה והן על המורל של הצבא הישראלי. עם זאת, למרות חילוקי הדעות ביניהם, שני הצדדים מסכימים כי הפעלת לחץ צבאי על חמאס בעזה חיונית להשגת הסכם שחרור.
גם נתניהו וגם גלנט מנסים להסתיר את העלייה המתמשכת במתח ביניהם, אבל בכל פגישה, התקשורת העברית מדגישה את בעיות האמון ואת המחלוקות החריפות בין השניים. לאחרונה התרחשו חילופי דברים סוערים בדיון על הפלישה לרפיח, בעקבות מחלוקת קודמת בישיבה מדינית-ביטחונית קטנה יותר בנוגע להרחבת המבצע הצבאי ברפיח. נתניהו לא היה מודע לפגישה הזו, מה שהלחיץ עוד יותר את מערכת היחסים ביניהם.
מהן הבעיות הגורמות לחוסר הסכמה?
עיקר חילוקי הדעות בין שר הביטחון לראש הממשלה הם כדלקמן:
כיצד לנהל ביעילות את הסכסוך ברצועת עזה ומטרותיו בתוך דעות שונות על הערכות, אסטרטגיות ובחירות. יתרה מכך, קיימת אי ודאות לגבי פעולות היום שלמחרת ואמירות סותרות לגבי עיתוי פלישת רפיח.
נתניהו הטיל על הצבא את האחריות למלחמה ולכישלונותיה, בהתייחס להפסדים המשמעותיים שספג הכיבוש. האשמות הוחלפו בין הדרג המדיני והצבאי בממשלה מאז ה-7 באוקטובר.
כיצד יש להגיב למתקפה הישירה של איראן ולהיחלשות ההרתעה בין שני הצדדים לטובת הרפובליקה האסלאמית?
גלנט סבור שהסיוע ההומניטרי לרצועת עזה צריך להיות מופץ על ידי הרשות הפלסטינית, בעוד שנתניהו מתנגד לכך.
גלנט האשים את נתניהו בהדלפת הדיונים הביטחוניים.
לפי ידיעות אחרונות, נתניהו נמנע מלהחליט על מבצע מנע בצפון נגד חיזבאללה, למרות המלצות הצבא ושר הביטחון הישראלי לבצע את המבצע.
נתניהו סירב שוב ושוב לאשר אישורי כניסה לרמטכ"ל, מה שהכעיס את גלנט והוביל לעימותים מזדמנים. בנוסף, גלנט התעלם מדי פעם משיחות נתניהו במשך ימים שלמים, כפי שדווח באתר וואלה.
נתניהו ניסה לצמצם את סמכותו של גלנט ולהחליש את השפעתו במפלגת הליכוד באמצעות האצלת סמכויות משרד הביטחון לבעלי בריתו מהימין. השר לביטחון לאומי איתמר בן גפיר הפציר בנתניהו לפטר את גלנט בשל מעורבותו במספר מינויים שנויים במחלוקת, בטענה שהוא אינו מתאים לתפקיד שר הביטחון.
בערוץ 12 האמינו כי בין נתניהו לגלנט מתקיימת מערכת יחסים ארוכת שנים של אכזבה הדדית. נתניהו מינה את גלנט לשר הביטחון בשל נאמנותו לראש הממשלה, ולא לצבא. גלנט מצא את עצמו במהירות מסוכסכת עם אנשי ימין קיצוני כמו בן גפיר וסמוטריץ', מה שהוביל לסכסוך מתמיד בין כל הצדדים המעורבים.
מתקרב לגנץ.
בין נובמבר 2023 לינואר 2024 הדגיש גלנט בעקביות כי הרשות הפלסטינית ללא ספק תורמת לנושא ואינה יכולה למלא תפקיד בפתרון. עם זאת, עמדתו השתנתה באופן משמעותי לאחר מכן. כפי שדווח ב"ג'רוזלם פוסט", גלנט איחד כוחות עם ראש מפלגת האחדות הלאומית בני גנץ כדי לאשר את הקמת צוות עזתים המזוהה עם הרשות הפלסטינית לפיקוח על חלוקת הסיוע ההומניטרי. השותפות החדשה הזו בין גלנט לגנץ ממצבת אותם כבעלי ברית נגד נתניהו.
גלנט מאמין שאם תנועת הפתח לא תפקח על הסיוע ותתמודד עם ביקורת מצד בעלות ברית של ארצות הברית והאיחוד האירופי, לישות לא תהיה ברירה אלא לעשות זאת, שעלול להוביל לאסונות נוספים.
לסיכום, בין אם חילוקי הדעות הם בין נתניהו לגלנט, ובין אם בין נתניהו למפלגות ומתנגדים אחרים בממשלה ומחוצה לה, מה שחילוקי הדעות הללו מגלים הוא שהם נובעים מעימותים עמוקים בתוך הישות. הסכסוכים הללו הולכים ומסלימים מתחילת המלחמה, וחלקם מתגלים כעת. הם נובעים מהבדלים מהותיים בהשתייכות מבנית פוליטית ופנימית, ויוצרים מרכיבים שאינם ניתנים למיזוג ליצירת ישות מלוכדת. קונפליקטים אלו מונעים על ידי אינטרסים ושאיפות אישיות מנוגדים, כמו גם מהאתגרים החיצוניים המפחידים שיש להתמודד איתם.
סופר: חדר העריכה