לתנועת חמאס שהסכימה להצעת הפסקת האש המצרית-קטרית הייתה השפעה משמעותית על המגזר המדיני והצבאי הישראלי. ראש הממשלה, שבעבר דחה את האפשרות שחמאס יסכים להצעות כלשהן, נקלע למצב קשה ואינו יכול להתעלם מסבלן של משפחות אסירי ההתנגדות או מהפלישה לרפיח מבלי להשיג ניצחון כלשהו. ההחלטה שקיבלה ההתנגדות הפלסטינית לקבל את ההצעה גרמה לפילוג בתוך ישראל וחלוקה זו צפויה להימשך זמן ניכר.
לאחר שראש המועצה המדינית איסמעיל הנייה הודיע לראש ממשלת קטאר מוחמד בן עבדולרחמן אל תאני ולראש המודיעין המצרי עבאס כאמל על אישור התנועה להצעתם להסכם הפסקת אש, קיימה מועצת המלחמה הישראלית ישיבת חירום טלפונית לדיון בנושא. המועצה החליטה פה אחד ליזום מבצע צבאי ברפיח.
הפלישה, שיזם צבא ישראל מיד לאחר קבלת ההחלטה, היא מטרה מדינית של בנימין נתניהו מאז שהוא לא השיג את יעדיו בעזה. זה עוד עורר את המחלוקת בין יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד לנתניהו, כמו גם הימין הקיצוני. בעוד לפיד קרא למשא ומתן בקהיר, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וביטחון לאומי איתמר בן ג'פיר המשיכו לדחוף למבצע ברפיח ואיימו בהפלת הממשלה אם נתניהו ישנה את החלטתו.
החלוקה הזו לא השפיעה רק על פלגי הפוליטיקה הישראלית; הייתה לה גם השפעה משמעותית על הציבור הרחב. אלפי אנשים התאספו ברחובות לתמיכה במשפחות האסירים, כשתקשורת עברית דיווחה על סצנות של ישראלים שהתכנסו ביום שני בלילה כדי לדרוש הסכם מיידי. ההפגנות התקיימו במקומות שונים, כולל במטה ההגנה בתל אביב ובמעונו של נתניהו, שם החזיקו מפגינים כרזה המאשימה אותו בדם על ידיו.
בעיתון "ידיעות אחרונות" דווח כי הפגנות התרחשו ב-70 מוקדים, בהשתתפות משפחות אסירים כדי לדרוש עסקת חליפין והקדמת בחירות. עימותים פרצו בין כוחות ישראליים למפגינים בירושלים הכבושה לאחר שבן גפיר ניסה לדכא את ההפגנות, מתוך אמונה שאישור חמאס לא ימנע את הפלישה לרפיח.
בהקשר זה ציין ערן שוורץ, ממארגני ההפגנות, כי הרס הממשלה, שגרם לאסון ה-7 באוקטובר בשל כישלונותיה, ממשיך בתוכניותיה הזדוניות מבלי להביא בחשבון את החזרת האסירים או ההשלכות שהן עלולות להיווצר. פנים בעתיד. שוורץ הדגיש את הצורך בממשלה חדשה כדי להחזיר את האמון, להחזיר את האסירים ולמנוע את נפילתה של ישראל.
מזה מספר שבועות מציפים ישראלים את רחובות תל אביב ואזורים נוספים, וקוראים לנתניהו להתפטר בשל טיפולו בסכסוך בעזה וסירובו להסכים לעסקת החליפין.
בגלל כמה אתגרים שהיו מכריעים מכדי שנתניהו יוכל להתמודד לבדו, הוא בחר לנקוט באסטרטגיה של משא ומתן בכפייה. נראה שבחירתו לפלוש לרפיח נעשתה במרדף אחר תועלת ספציפית, אך נתניהו סבור כי הפעלת לחץ צבאי על חמאס לקבל הסכם מתוקן יאפשר לו לעמוד על תנאיו, בין אם באמצעות השגת ניצחון ברפיח באמצעות חיסול מנהיג. או איתור שבוי.
התיקונים שנתניהו דרש בהסכם נחשפו על ידי רשות השידור.
השלב הראשון של ההסכם צריך לכלול חמאס שחרור של 33 עצירים חיים, ולא שילוב של עצירים חיים ומתים.
-לשחרר 20 פלסטינים על כל עצור חמאס, לא 30 כפי שדורשת התנועה
-ישראל מסרבת להטיל וטו על שמות האסירים הפלסטינים שישוחררו במסגרת העסקה
-ישראל מסרבת להתחייב לדון בסיום המלחמה במסגרת הסכם הפסקת האש
סופר: חדר העריכה